מטרה- פעולה לגיל הצעיר, על מנת ללמדם שהסבלנות משתלמת

ערכה של הסבלנות

     מטרה- פעולה לגיל הצעיר, על מנת ללמדם שהסבלנות משתלמת

     ציוד-

o       הסיפור העכבר והתפוח

o       תפוחים לחלוקה בסוף

     מהלך הפעולה-

     מספרים לילדים את הסיפור על העכבר והתפוח, אפשר לספר להם את הסיפור גם בדרך מעניינת כמו הצגה, או עם מילים שחוזרות על עצמן (לדג' כל פעם שאומרים תפוח, כל הילדים צריכים לעשות רעש של נגיסה מתפוח...) ניתן להפסיק באמצע הסיפור ולתת לילדים לתת הצעות איך לפתור את בעיית התפוח, נראה מי ישים לב שהעכבר רק יושב ומחכה ולא משתתף בדיון איך להוריד את התפוח!!

לסיכום שואלים את הילדים מה הם היו עושים, אם קרה להם פעם מקרה דומה (חיכו בסבלנות והרוויחו או לא חיכו והפסידו?)

בתור צ'ופר אפשר לחלק לילדים תפוחים אדומים ועסיסיים.

נספח 1:

העכבר והתפוח
חינוך לסבלנות 

מערכת החינוך מקצה משאבים ,תוכניות לימוד,שיעורים ודיונים על נושא הסובלנות. אך נדמה כי מעודף סובלנות דחקנו את הערך הלא פחות חשוב :הסבלנות. סבלנות בהגדרתה הפשוטה המתבטאת פעמים רבות ביום. אנו עם קצר-סבלנות וככזה קשה לנו עוד יותר לחנך את הדור הצעיר לערך אותו אנו מתקשים ליישם.

כהורים אנו יודעים למלמל את המנטרה"הסבלנות משתלמת" וכדאי ל"התאזר בסבלנות" אך לא פעם אנו מוצאים עצמנו פועלים בניגוד גמור לכך. הספר העכבר והתפוח יכול בהחלט לשמש פתיח ומבוא ללימוד,דיון וחינוך לסבלנות. הספר כתוב בשפה המתאימה לפעוטות ומלווה בציוריו המקסימים של הסופר אך המסר הוא למבוגרים ולילדים כאחד.
 
היופי בסיפור טמון בפשטות העלילה. אין פה סיפור מורכב, אין פה מסר עקיף שיש להסבירו, וכדי להגיע ללקח הנלמד יש להמתין בסבלנות עד לסופו. הסיפור פותח בעכבר קטן המזהה תפוח בשל ונחמד על העץ. התפוח נראה מפתה ביותר והוא עוצר על מקומו וממתין לתפוח שיפול לחיקו.

במקום עוברת תרנגולת שתוהה על מעשיו של העכבר "אני מחכה לתפוח שיפול" עונה העכבר לשאלתה, והתרנגולת שטרם יודעת את הצפוי לה, מאמצת את הרעיון ומחליטה להמתין לפרי המתוק. בינתיים מצטרפים למעמד גם האוז ,העז והפרה שעברה בסביבה, כולם מצטופפים תחת עץ התפוח וממתינים וממתינים..
"הם חיכו.. הם חיכו.. הם חיכו.. אבל התפוח התעקש להישאר על העץ.. לאחר שפקעה סבלנותם החלו כולם לטכס עצה כיצד להפיל את התפוח המרדן מהעץ.
התרנגולת בחרה לנפנף בכנפיה אך נכשלה ונחבטה במקורה. האוז געגע בקול,העז נגחה בעץ,והפרה ניסתה כוחה בניתור מעלה ומטה ונראה כי כל מאמציהם לא הותירו רושם על התפוח שנותר בשל ועסיסי על העץ.
בזמן שהחיות נתרו וקפצו וחבטו ונגחו נותר לו העכבר נעוץ במקומו,ממתין בשלוה,וחיוך דקיק על שפתיו. זה אחר זה נטשו החיות את משמרתם ומצאו צידוק לכך במחשבה כי התפוח בעצם חמוץ וקשה או רך ובטוח אינו שווה את המאמץ..כולם זולת העכבר..
 
את הסוף אתם ודאי מתארים (לאילו שקראו בסבלנות עד לכאן).. שניות לאחר שעזבו כולם נחת לו התפוח "התפוח הכי פיצוחי,הכי מתוק והכי עסיסי שהעכבר טעם אי-פעם"....
העכבר והתפוח
כתב : סטיבן בטלר
תרגמה מאנגלית: נורית זרחי