Resource Details
The Simcha (happiness) - השמחה
Thank you! We have recorded your rating for this resource.
Comments & Reviews
Stats:
Viewed:
27877
Downloaded:
7654
Rate it: 
(rated 432 times)
Downloaded the Resource and have something to share?
Have any questions for the folks who have already used this resource?
This is the place!
File details:
Resource Type: Peula in: Hebrew
Age 10 - 15
Group Size 10 - 30
Estimated Time: 45 minutes
Download
The Simcha (happiness)- Heb.doc
(40 KB)
Resource Goal
החניכים יבינו את חשיבות השמחה, מהי שמחה אמיתית ושבכל מקום וזמן אפשר לשמוח אם רק מחפשים איך- בתוכנו ולא בשום מקום אחר.
Resource Contents
מהלך הפעילות:
- המדריך יחביא בחדר לפני הפעילות כל מיני דברים שגורמים לאנשים לשמוח. לדוגמא: שעון שבצדו השני כתוב- לדעת לנצל את הזמן וכך להרגיש סיפוק, ציור של בית- משפחה, מדלית זהב- זכיה באליפות אירופה, תעודה- כל הציונים 100 וההתנהגות למופת, דגל- זה הדגל שתקעת בפסגת הר האברסט, פרחים- קיבלת אותם מחברך הטוב ביותר, זכית!!! במכונית ובמליון $, תרופה- מי שיקח תרופה זו יהיה בריא כל חייו, סידור- אמונה חזקה בקב"ה והקפדה על המצוות. החניכים יתבקשו "למצוא את האושר" ולהביא את מה שמצאו.
דיון- כל אחד מקריא את מה שמצא ודנים אילו דברים גורמים לאנשים לשמוח? מהי שמחה?
(אפשר להביא מילון ולפתוח במושג).
- שמים חמש כוסות ועליהם כתוב חמישה דברים שגורמים לשמחה- רצוי לבחור דברים שידברו אל החניכים, לדוגמא: קיבלת 60 פוגים מתנה, וכן דברים כגון- הצלחת לשמח ילד חולה סרטן שהיה עצוב שבועות רבים. כל חניך יקבל חתיכות נייר/ חרוזים, החניכים יתבקשו להכניס 3 חתיכות לכוס שתגרום להם לשמחה הכי ממושכת, 2 לזו שפחות ו1 לזו שעוד פחות.
דיון- מובילים למסקנה כי השמחה האמיתית והממושכת היא זו שבאה בעקבות הנתינה.
- סיפור על "סבא אליעזר וסבתא בלומה", לחניכים בוגרים יותר- קטעים מתוך האלכימאי.
מסקנה- את השמחה האמיתית לא צריך לחפש רחוק כי היא נמצאת בתוכנו.
- כיצד נגרום לאחרים ולעצמנו לשמוח? תולים על הגב של כל אחד דף, על החניכים לעבור ולכתוב על גב כל האחרים תכונה טובה שהוא מוצא בהם או מחמאה. (ניתן גם לשבת במעגל וכל חניך יגיד על זה שיושב מימינו)
משמיעים את השיר "מילה טובה" של יהודית רביץ- "לא פעם זה קשה, אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב, רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה".
- מספרים את הסיפור על פוליאנה, הדרגה היותר גבוהה של השמחה היא למצוא גם ברע- טוב.
נספחים:
הסיפור על "סבא אליעזר וסבתא בלומה" – מומלץ להוסיף ציורים ולחלק לחניכים.
היה היה סבא…
ולסבא קראו אליעזר
לסבא אליעזר היו שני זוגות מכנסיים.
אחד ארוך ואחד קצר
סבא אליעזר אהב מאוד את המכנסיים שלו
את המכנסיים הקצרות היה לובש בבית או כשהלך לישון
ואת המכנסיים הארוכות, הוא לבש בימים מיוחדים או כשהלך לבית הכנסת
הוא לבש את המכנסים שלו.
אמר שלום לסבתא בלומה והלך
אחרי כמה זמן, חזר סבא אליעזר הביתה.
ומה הוא רצה לעשות?
כמובן, להחליף את המכנסיים הארוכות למכנסיים הקצרות!
אבל- אוי ואבוי- מה קרה?
לסבא אליעזר נעלמו המכנסיים הקצרות!
התרגז סבא אליעזר ואמר
"סבתא בלומה, איפה המכנסים שלי?
התחילו השניים לחפש את המכנסיים
חיפשו בארונות…
מתחת למיטות
במקרר…
בחדר- האמבטיה
ואפילו בתוך המיקסר
ולא מצאו
הצטער סבא אליעזר
הצטערה סבתא בלומה.
הוריד סבא אליעזר את המכנסיים הארוכות…
ורצה להכנס למיטה
פתאום- פרצה סבתא בלומה בצחוק גדול
מה קרה? התבלבל סבא אליעזר.
"המכנסיים…" צחקה סבתא בלומה. חה, חה, חה.
הם עליך! הם היו מתחת למכנסיים הארוכות שלך…
צחקו שניהם והלכו לישון שמחים ומאושרים.
סוף.
קטעים מתוך "האלכימאי" של פאולו קואלו (תקציר):
"ואז, ליד הפירמידות במצרים,"- את שלוש המילים האחרונות אמר לאט, כדי שהזקנה תבין- "הילדה אומרת לי: אם תבוא הנה, תמצא אוצר גנוז. ובדיוק כשעמדה להראות לי את המקום המדויק, התעוררתי. בשתי הפעמים."
"וזה הפתרון שלי: אתה חייב ללכת לפירמידות במצרים. אף פעם לא שמעתי עליהן, אבל אם היתה זו ילדה שהראתה לך אותן, הן קיימות. שם תמצא אוצר שיעשה אותך אדם עשיר."
תחילה היה הנער מופתע. אחר-כך התרגז: בשביל זה לא היה צריך לטרוח ולמצוא את הזקנה! אבל מיד נזכר שזה לא עלה לו כסף.
במקומות אחדים היה המדבר כולו חול, ובמקומות אחרים היה טרשי. כשהיתה השיירה נתקלת בגוש סלע, היתה עוקפת אותו. אם היה זה אזור סלעי גדול, נאלצו לסטות סטיה גדולה מדרכם. במקרים שהחול היה דק מדי לפרסות הגמלים, חיפשו מקום שהחול בו יותר מוצק. פה ושם היתה האדמה מכוסה במלח מאגם שהתייבש. במקומות כאלה היו בעלי החיים מתלוננים, ונהגי הגמלים נאלצו לרדת מעליהם ולפרוק את המטען. הנהגים עצמם נשאו על גבם את החפצים אל מעבר לקרקע הבוגדנית, ואז העמיסו שוב את הגמלים. אם קרה שמורה הדרך חלה או מת, היו נהגי הגמלים מפילים גורל וממנים מתוכם מורה דרך חדש.
והם הכריחו את הנער לחפור. הנער המשיך לחפור, אבל לא היה שם דבר. אז התחילו האנשים להכות אותו. הם חבטו בו עד שנראו בשמים קרני השמש הראשונות. בגדיו נקרעו לגזרים, והוא הרגיש שמותו קרוב.
אחר כך פנה אל הנער: "אתה לא הולך למות. אתהה תחיה, ואתה תלמד שהבן-אדם לא צריך להיות כל כך טיפש. גם לי היה חלום שחזר על עצמו. לפני שנתיים, בדיוק במקום הזה. חלמתי שאני צריך לנסוע לספרד ולחפש כנסייה הרוסה ששם בדרך כלל ישנים רועים עם הכבשים שלהם. עץ שקמה צומח מתוך ההריסות של הכנסייה הזאת, ואם אני אחפור עד השורשים של השקמה, אני אמצא שם אוצר. אבל אני לא טיפש עד כדי כך שאחצה מדבר שלם רק בגלל חלום שחוזר על עצמו."
והלך.
בקושי קם הנער על רגליו והביט פעם נוספת אל הפירמידות. נראה כאילו הן חייכו אליו, והוא חייך בחזרה, ולבו גאה מאושר.
הוא מצא את האוצר.
'המשחק' / מתוך הספר: "פוליאנה"
ננסי איבדה את הסבלנות. "בואי מהר", משכה בידה, "יש לי עוד המון עבודה במטבח"
"אני אעזור לך", אמרה פוליאנה.
"בשום אופן!" נבהלה ננסי, "ואת גם רעבה, כי שכחת לבוא לארוחת הערב. כעת תצטרכי להסתפק בלחם וחלב, במטבח".
"נהדר!" אמרה פוליאנה, "אני שמחה. אני אוהבת לשבת במטבח ואני נורא אוהבת לחם וחלב!"
"מה את כל כך שמחה על כל דבר?" אמרה ננסי שנזכרה איך קבלה פוליאנה בשמחה את החדר הקטן בעליית הגג.
"זה המשחק", אמרה פוליאנה, "אבא לימד אותי, מזמן. זה היה בגלל הקביים שקיבלתי במתנה, במקום הבובות שביקשתי".
"אני לא מכינה שום דבר", אמרה ננסי, "מה יש פה לשחק?"
"המשחק הוא לדעת לשמוח בכל דבר, גם אם הוא לא משמח", אמרה פוליאנה בהתלהבות, "אני רציתי בזה וקיבלתי במקום קביים, אז אבא אמר שאני צריכה לשמוח שאני לא זקוקה לקביים, וזאת באמת שמחה מאד גדולה, את לא חושבת?"
ננסי התבוננה בפניה של הילדה המשולהבת ודמעות עלו בעיניה.
"ומה יש לך לשמוח על חדר קטן ומוזנח בקצה הבית המפואר?", שאלה ברוגז.
"אני שמחה שבכל פעם שאני יוצאת מהחדר שלי, אני מתרגש מחדש מהדברים היפים שיש בבית, כי אם בחדר שלי היו וילונות ותמונות ושטיחים יפים, הייתי מתרגלת ולא מתרגשת, את מבינה?"
ננסי לא הצליחה לומר מילה ורק הניעה בראשה.
Related Resources can be found under:
» All > Jewish Holidays > Purim» All > Between Man and Himself > Simcha - Happiness