Resource Details
Skits For The Megila - הצגות לקריאת מגילה
Thank you! We have recorded your rating for this resource.
Stats:
Viewed:
8596
Downloaded:
1919
Rate it:
(rated 378 times)
Downloaded the Resource and have something to share?
Have any questions for the folks who have already used this resource?
This is the place!
Resource Type: Play / skit in: Hebrew
Age 10 - 15
Group Size 10 - 100
Estimated Time: 30 minutes
Skits for the Megila- Heb.doc (58 KB)
הצגות לקריאת מגילה
את ההצגות ניתן לעשות לפני קריאת המגילה או לאחר קריאת המגילה. במקומות בהם יש אוכלוסיה חילונית שממש לא מחוברת וגם לא תמצא עניין בקריאת המגילה בצורה רציפה-
כמובן שניתן ורצוי לבנות גם כל הצגה אחרת וכן להוסיף על הקיים.
תפקידים: שתי זקנות
ציפורה – שפויה, זאת שמסבירה כל דבר
זלדה – ה"טיפשה" שלא מבינה כלום...
הערה: חלוקת ההצגה היא בגדר המלצה וכמו כן ניתן להציג חלקים נבחרים, להרחיב/לצמצם לפי הצורך ולערוך שינויים בהתאם. איכות ההצגות תימדד לפי ההשקעה בתלבושות ובצורת בה יציגו השחקנים, המשחק צריך להפוך את הטקסט למצחיק [מבטא, טונים וכו'] בהצלחה! חג שמח J
לפני תחילת קריאת המגילה (אפשר רק פסוקים נבחרים)
ציפורה יושבת על כיסא עם הפנים לקהל ובידה מגילה גדולה. זלדה נכנסת בהליכה מצחיקה ומתיישבת ליד ציפורה.
זלדה: ערב טוב לך! מה שלומך? אז מה קוראים היום?
ציפורה: מגילת אסתר כמובן!
זלדה: שוב פעם? אבל שנה שעברה כבר קראנו בפורים את מגילת אסתר...
ציפורה: נכון, וגם בשנה שלפניה, נו – למה ציפית?
זלדה: תגידי, וגם הפעם אחשוורוש בוחר באסתר להיות מלכה וכל זה? ושוב המן מתכנן להרוג את כל היהודים?
ציפורה: כן, אותו הסיפור.
זלדה [נאנחת] : זה טיפשי מצדו, למה הוא עושה את אותה שגיאה כל פעם מחדש? הרי הוא נתלה בסוף!
ציפורה: אוי, תהיי בריאה! אנחנו קוראים את מגילת אסתר שוב שנה אחר שנה, אבל הסיפור עצמו קרה רק פעם אחת!
זלדה: אז בשביל מה קוראים את זה שוב כל שנה? שנה שעברה, וגם לפני שנתיים... כבר מאה וחמש שנים שאני שומעת את אותו דבר!
ציפורה: תגידי תודה שאת יכולה לשמוע בכלל, לא ל
זלדה: האמת ציפורה'לה, סקרנת אותי. את יודעת מה – השנה אני אקשיב באופן מיוחד, אני רק מקווה שהקינדרלעך לא ירעישו יותר מדי בהמן, זה עושה לי חור באוזון...
אחרי קריאת פרק ב' (אפשר רק פסוקים נבחרים)
ציפורה: הוי אסתר, [נאנחת בעונג] היא פשוט גיבורה!
זלדה: שיכורה?! את בעצמך! אסתר היא עדינה ואצילית!
ציפורה: זה מה שהתכוונתי. איזו הקרבה זו שהיא ככה משאירה את החיים שלה מאחור ועוברת לגור בארמון המלך אחשוורוש עם כל השיגעונות שלו.
זלדה: אני דווקא שמתי עין על מרדכי, ראית איזה גבר הוא? תאמיני לי, אחד כזה אני צריכה למצוא גם לעצמי... [מתמוגגת] איך שהוא מגיע כל יום לשער המלך ודואג לאסתר... ומה כבר יש לדאוג לה? היא חיה לה בארמון כמו נסיכה, והכל עושים בשבילה!
ציפורה: דווקא יש לי הרגשה שהחיים בארמון לא היו כאלה מרנינים, בשביל בחורה יהודיה פשוטה זה טוב לחיות בארמון של מלך, של גוי? זה לא משהו שהיא הייתה בוחרת בו, סמכי עליי. אבל תודה לאל – היא הייתה שם! לולא הייתה שם, לא היה מי שנחלץ לטובת היהודים...
זלדה [בטון מאוהב] : אבל תודי שלמרדכי יש חלק גדול בסיפור הזה! הוא נתן לאסתר בכל פעם הוראות מה לעשות והוא גם סיפר לה על המזימה של בגתן ותרש, ובכך הציל את המלך...
ציפורה: בסדר, בסדר, מה שתגידי. לי את לא תצליחי לקלקל – סוף סוף סיפור בו האישה היא הגיבורה! מעניין מה היה קורה אם אני הייתי שם ואחשוורוש היה בוחר בי, הייתי מעיזה לעשות מה שאסתר עשתה?
זלדה: אם היית קצת יותר רזה, יותר חכמה, יותר מגניבה, יותר צעירה ופחות מקומטת – אולי היית מצליחה לעשות מה שאסתר עשתה. רגע – מה היא עשתה בכלל?
ציפורה: היא העיזה לבקש כל מיני דברים מהמלך! את אולי לא מצליחה לעכל, אבל זה מלך של 127 מדינות, הוא היה בכל זאת דמות שכולם כיבדו ואפילו פחדו ממנה... אי אפשר פשוט לבוא למלך כזה ולבקש ממנו בקשות, אפילו אם את אשתו האהובה...
זלדה: את צודקת, אני מוצאת בה קומץ של אומץ. בואי נראה מה יקרה בהמשך...
אחרי פרק ה' (אפשר רק פסוקים נבחרים)
זלדה: אוי, המן הזה, איזה קוטר! אדם אחד לא משתחווה לו וכבר הוא מחליט להשמיד את כל העם שלו!
יום למחרת יהיה לו חריף במרק אז הוא ישמיד את כל הפלפל בעולם?! מה יש לו?!
ציפורה: את שוכחת שזה לא סתם אדם וזה לא סתם עם, וכשהמן בא אל אחשוורוש עם הרעיון להשמיד את היהודים הוא לא אומר לו שזה בגלל מרדכי אלא אומר – "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד, ודתיהם שונות..."
זלדה: לאן את חותרת?
ציפורה: הסירוב של מרדכי להשתחוות לו היה בעצם הקש ששבר את גב הגמל – המן לא הצליח להבין איך זה שיכול להיות כזה עם שאפילו שהוא מפוזר בכל העולם, עדיין יש לו דת שונה שמיוחדת לו והוא לא נדבק באמונותיהם של העמים שבקרבם הוא יושב.
זלדה: בניגוד לאחשוורוש, שחושב כמו הבן אדם האחרון שדיבר איתו...
ציפורה: בדיוק. כשמרדכי בלבושו המסורתי מסרב לסגוד להמן, אז הוא מבין שיש בו איזה משהו מיוחד, והוא פשוט לא יכול לסבול את זה.
זלדה: תמיד נטפלים אלינו! זאת לא הייתה הפעם הראשונה וגם לא האחרונה...
ציפורה: אבל את רואה שבסוף הכל מסתדר...
זלדה: ואיזו דרך זרש הציעה להמן להרוג את מרדכי – לתלות אותו! רעיון מטופש, אפילו תפוח מורעל זה כבר רעיון יותר טוב... אבל זה בסדר, אני לא מצפה לרעיונות מוצלחים מאישה שהתחתנה עם המן... נגמרו כל הגברים בפרס?!
ציפורה: אל תתעמקי בזה. אני כבר רוצה להגיע לקטע שאחשוורוש מייבש את המן, אז בואי נפסיק לקשקש כמו איזה שתי סבתות רכלניות וניתן ל
אחרי פרק ז' (אפשר רק פסוקים נבחרים)
זלדה: ציפורה'לה, זה בהחלט היה קטע אדיר! חבל שאי אפשר היה לראות את הפנים של המן כשהוא גילה שאחשוורוש מתכוון למרדכי ולא לו! איזה ייבוש... חבל שהמן לא הציע איזו וילה או מכונית גג נפתח או משהו, ואז מרדכי היה מקבל את זה!
ציפורה: לדעתי זה היה טוב ככה, איך שהמן נאלץ לרומם את מרדכי ואת מה שהוא מייצג. זה היה שלב ראשון של הניצחון. המן אכל אותה בגדול, ומשם מצבו רק מידרדר עוד ועוד...
זלדה: כן, איך שאסתר תכננה את כל העניינים עם המשתה! אוח, גברים, אלה רק צריך לתת להם ענבים במצב צבירה נוזלי, והם שלך.
ציפורה: ובכל זאת – תדמייני לך איזה אומץ נדרש מאסתר כדי לפנות לאחשוורוש ולדבר רעות על המן מול הפרצוף שלו.
זלדה: והכסיל עוד ניסה לבקש רחמים מאסתר!
ציפורה: זה רק עצבן את אחשוורוש עוד יותר...
זלדה: להמן נגמר הזמן! בסוף הוא נתלה על העץ שעשה למדרכי...
ציפורה: זה חזר אליו כמו בומרנג...
זלדה: מה זאת אומרת?
ציפורה: נו, מה קורה עם העברית שלך? זה אומר שהוא אכל את התבשיל שהוא עצמו הכין!
זלדה: ומה עם התכנית שלו להרוג את היהודים? היא לא התחילה לרוץ כבר?
ציפורה: זה בדיוק מה שאסתר מנסה לטפל בו עכשיו... חכי ותשמעי!
בסוף, לאחר קריאת המגילה (אפשר רק פסוקים נבחרים)
ציפורה: איזה נחת, הכל בא על מקומו בשלום!
זלדה: אני חייבת להודות שזה לא היה כזה נורא לשמוע שוב את המגילה... אם אחיה עד שנה הבאה אשקול להגיע לכאן שוב ואפילו אביא רעשן!
ציפורה: תביאי, תביאי, צריך לתת דוגמא אישית קטנים!
זלדה: אבל רגע אחד, לא הבנתי משהו. מה סך הכל אחשוורוש עשה לטובת היהודים? אפשר להם להתגונן? תודה רבה באמת, את זה הם לא יכלו לעשות גם בלעדיו?
ציפורה: הוא נתן להם ממש רשות לעמוד על שלהם, לא רק להגן על עצמם אלא לתקוף במידת הצורך! ואנחנו מדברים פה על אנשים שכביכול יצאו בפקודת המלך אחשוורוש, ופתאום הוא מתיר ליהודים לפגוע בהם...
זלדה: האמת, הוא יצא לא משהו... זה כמו לשלוח את הבן שלך לאיטליז ביום שלישי בשעה שתיים לקנות גבינה...
ציפורה: אבל מה אכפת לנו? ליהודים הייתה אורה ושמחה – הבשורה עשתה לה כנפיים וימי האבל הפכו לימי שמחה, ואותם אנחנו זוכרים עד היום. זה היה נס גדול ואני נהנית להיזכר בו כל שנה!
זלדה: את מתחפשת?
ציפורה: בוודאי! תפרתי לי תחפושת של מלכת אסתר!
זלדה: אני הולכת על צב נינג'ה. יהיה לי שריון כזה, ומסיכה...
ציפורה: איזה יופי, מסיכה ממש תחמיא לך!
זלדה: מה? אבל היא תסתיר את פניי !
ציפורה: בדיוק...
זלדה: טוב, הבנתי אותך. היה נחמד לשבת בחברתך, שיהיה לך ערב טוב וחג שמח!
ציפורה: גם לך, זלדה! נתראה באליפות השש-בש השכונתית! חג שמח J