Bnei Akiva Olami
 
Center for Religious Affairs
Select Language:
Show me -
resources in this language only
All resources

 

Resource Details

Were Did We Come From?! - מאיפה באנו ולאן אנו הולכים?

Thank you! We have recorded your rating for this resource.

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 9092
Downloaded: 6624
Rate it: 1 2 3 4 5 (rated 443 times)

Downloaded the Resource and have something to share? Have any questions for the folks who have already used this resource?
This is the place!

File details:

Resource Type: Peula in: Hebrew

Age 15 - 17

Group Size 15 - 30

Estimated Time: 45 minutes

Further Details...



Resource Goal

מטרת הפעולה: התלמיד ידע ויבין מהו הקשר בין עם ישראל לארצו ומדוע חשוב לדעת על ההיסטוריה של עם ישראל בארץ.

 

 


Required Props & Materials

עזרים: ספר תנ"ך.

 

 


Resource Contents
מאיפה באנו ולאן אנו הולכים?

פעולה בנושא הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל

 
חלק ראשון- אין לי ארץ אחרת?!
חלק שני- בארץ ישראל קם העם היהודי...
חלק שלישי- היסטוריה?! זה מזה פאסה...
חלק רביעי- האדם הוא תבנית נוף מולדתו...
חלק חמישי- איפה איפה איפה? בארץ ישראל!

 

מהלך הפעולה:

חלק ראשון- אין לי ארץ אחרת?!                                                           
מטרת שלב זה היא לעורר את הנושא אצל התלמידים ולגרום להם לדון בשאלה האם יש מקום אחר בעולם שיכול להתאים לעם ישראל.
המדריך יחלק לתלמידים מכתב שכתב לכאורה נשיא אוסטרליה לראש ממשלת ישראל.(נספח 1)
לאחר מכן ישאל המדריך את התלמידים מה על ראש ממשלת ישראל לעשות. האם לקבל בחיוב את ההצעה או לשלול אותה ולמה?
המדריך ישאל את התלמידים למה בעצם עם ישראל חייב לחיות דווקא בארץ ישראל. 
 
חלק שני- בארץ ישראל קם העם היהודי...                                            
מטרת חלק זה הינה גילוי וניסוח היסודות העומדים בבסיס הקשר בין העם לארץ.
מגילת העצמאות, כמסמך המכונן של מדינת ישראל נושאת בחובה את הקשר שראו לנגד עיניהם מקימי מדינת ישראל.
המדריך יקריא קטע ממגילת העצמאות. (נספח 2)
לאחר מכן המדריך יחלק את התלמידים ל-2 קבוצות. על 2 הקבוצות למצוא מושגים המבטאים את הקשר בין עם ישראל לארצו ומובאים במגילה. קבוצה אחת תתמקד במושגים רוחניים ואילו הקבוצה השניה במושגים מעשיים. לאחר מכן יציגו 2 הקבוצות את המושגים שהן מצאו.
המדריך ישאל את התלמידים מה משמעות הביטוי "קשר היסטורי- מסורתי".
המדריך יסכם ויגיד שעם ישראל קשור לארצו בהרבה מובנים, גם רוחניים וגם מעשיים. וכי כל המושגים האלה הם המבטאים את עומק הקשר ביננו לבין הארץ ואת העובדה כי אין לנו ארץ אחרת.
 
חלק שלישי- היסטוריה?! זה מזה פאסה...
מטרת שלב זה היא להעלות את השאלה האם חשוב לנו לדעת על ההיסטוריה של ארץ ישראל ומה בעצם מחבר את העם אל ארצו.
המדריך יציג סיפור בגוף ראשון, על תלמיד אשר יוצא לטיול עם כיתתו ולא מבין מדוע צריך להסביר על כל אתר ואתר בו מבקרים. (נספח 3)
המדריך ישאל את התלמידים האם באמת חשוב לדעת את ההיסטוריה של הארץ בה אנו חיים או שעדיף להתמקד בהווה ובעתיד.
 
חלק רביעי- האדם הוא תבנית נוף מולדתו...                                          
מטרת שלב זה היא לעשות הקבלה בין העבר הפרטי של אדם, לבין היסטוריה של עם וארץ.
המדריך יקריא לתלמידים קטע של אוליבר סאקס המבהיר את חשיבות ההיסטוריה של כל אדם. (נספח 4)
המדריך לא יסכם שלב זה אלא יחכה לסוף הפעולה.
 
חלק חמישי- איפה איפה איפה? בארץ ישראל!                                       
מטרת שלב זה היא להראות כיצד כל מקום ומקום בארץ ישראל מספר פרק אחר בהיסטוריה של העם היהודי.
המדריך יניח לפני התלמידים רשימה של מקומות בארץ ישראל ומאורעות בהיסטוריה של העם היהודי. (נספח 5)
על התלמידים להתאים בין המקום למאורע בעזרת התנ"ך. ניתן לבחור נציג מן הקבוצה שיעשה את ההתאמה, או לחילופין לחלק את הכיתה ל-2 קבוצות והקבוצה אשר מתאימה בין המקומות למאורעות בזמן המהיר ביותר, היא הזוכה.
 
חלק שישי- סיכום                                                                              
כל אחד ואחד מאיתנו הוא הסיפור של עצמו, החוויות שאנו עוברים הם המעצבות אותנו וקובעות את זהותנו ואופיינו. כל מקום ומקום שאנו עוברים בו משאיר בנו חותמו לעד.
עם ישראל הוא עם עם זהות והיסטוריה של 3000 שנה וזהו גם אורך הזהות שלו. כל שעל ופיסת אדמה בארץ ישראל, מספרים פרק אחר בסיפור של עם ישראל, זהו המקום אשר עיצב אותנו בצורה העמוקה ביותר. אם ברצוננו לדעת מי ומה אנחנו עלינו לטייל בארץ, לקרוא בתנ"ך וללמוד מה הם המקורות והשורשים שלנו כי "עם בלי עבר הוא עם שאין לו עתיד".
צ'ופר לסיום: ניתן לחלק לתלמידים מצפן מצורף לקטע של אמיר גוטפרוינד. (נספח 6)
  
  
נספחים
נספח 1:
"ידידי,
מזה שלושה דורות עוקב העם האוסטרלי אחר גורל עמכם, מתוך תחושת דאגה ואחריות עמוקה. אם לפני עשורים מספר ציפינו לסיום הסכסוך המתמשך במזרח התיכון, הרי כיום נהיר יותר עומקו של המשבר, וברורה יותר הטרגדיה של עמכם.
עדיין פזורים אתם ברובכם בארצות אותן אין אתם רואים כארצותיכם. ועדיין, מתוך געגועים, מחנכים אתם את ילדיכם ליום בו ישובו אל הארץ בה חיו אבותיכם, ומתוך שאיפה כנה לחיים לאומיים עצמאיים.
תחושת אחריותו של העם האוסטרלי - למרות המרחק הרב בין היבשות - חזקה ביותר. במשך זמן רב אנו מתדיינים ומנסים להגיע לפתרון לסכסוך.
לפניך הצעותינו:
עומדים אנו בתחילת אלף חדש, ושינויים רבים מתחוללים בעולם בקצב מהיר. בעידן זה של מחשבים וטיסות לחלל, הולכת ופוחתת חשיבותם של גורמים כגון מולדת וארץ נבחרת. ההתפתחות ההולכת וגוברת בתחום התקשורת והתחבורה, מחברת את כל ארצות תבל, ואין הבדל בין מגורים ביבשת זו או אחרת.
מתוך דאגה למצבו הנוכחי של עמך ובשל אובדן חיי אדם, החליט הסנאט האוסטרלי להקצות שטח אדמה נרחב בדרומה של היבשת, להתיישבות היהודים. בשטח זה, שהוא פורה ביותר וניחן באוצרות טבע רבים, יישמר בהקפדה רוב יהודי, ולתושבים תינתן אפשרות לנהל ממשל וחינוך עצמאיים - כל זאת תחת הגדרה של מדינה נוספת ביבשת אוסטרליה.
אזרחי ארצי הטילו עלי לבטא את נכונותם ואת ציפייתם להשתלבותכם כאזרחים שווי חובות וזכויות בארצנו.
                                 בציפייה לתשובתכם,
                                               נשיא אוסטרליה"
 


נספח 2:

"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה, חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה, ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגנים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית." (מתוך מגילת העצמאות)


נספח 3:
" אנחנו מטיילים בגלבוע. האמת? ממש טיול יפה. הכל מלא חרציות, אירוסים וכלניות מבצבצים בין השבילים, האדמה ירוקה ופורחת והנוף של עמק בית שאן נפרש לפנינו ביופי משכר. כולם ורגועים ולא רבים כמו שבדרך כלל, והאוויר כזה צלול שבא לקחת בבקבוק הביתה. המדריך עוצר אותנו באיזו נקודת תצפית, מסתכל על הפנים שלנו ואומר לנו בקול נמוך: "אתם יודעים, חבר'ה, לא תאמינו איזה קרב התחולל כאן פעם". הבן אדם פתאום מוציא תנ"ך ומתחיל להקריא לנו פסוקים על איזה מלחמה בין המלך שאול לפלישתים. תכל'ס? נהיה מה זה משעמם. מה הקשר תנ"ך?עד עכשיו נהנינו, טיילנו, למה צריך להקריא לנו כל מיני פסוקים ישנים שנבחנים עליהם לבגרות? יוסי ואני בורחים הצידה, קוטפים שיבולת שועל ומפציצים את המדריך מהמארב, עד שהוא נשבר ומפסיק להקריא. אחר כך אני חושב לעצמי: אולי בכל זאת, יש משהו מעניין בלדעת מה קרה פה פעם על האדמה הזאת, אולי זה שווה לראות שגם סבא של סבא של סבא שלנו היה כאן ונלחם על הארץ, שאולי אנחנו לא היחידים כאן?"
 


נספח 4:
"כשאנחנו רוצים להכיר אדם, אנחנו שואלים :' מה הסיפור שלו, מה הסיפור האמיתי הכי פנימי שלו?'- כי כל אחד מאיתנו הוא ביוגרפיה, סיפור. כל אחד מאיתנו הוא עלילה ייחודית, הנבנית ללא הרף, באורח לא מודע, על ידינו באמצעותנו ובתוכנו. באמצעות התפיסות, התחושות, המחשבות והפעולות שלנו, ולא פחות באמצעות הדיבור שלנו. התיאורים המסופרים שלנו. מבחינה ביולוגית ופיסיולוגית אין בינינו הבדלים רבים, מבחינה היסטורית, כסיפורים, כל אחד יחיד ומיוחד במינו... כדי שנהיה אנו עצמנו, חייבת העצמיות שלנו להיות בידינו. עלינו להיות בעליו של סיפור החיים שלנו, ואם צריך להחזיר אותו לבעלותנו. אנו חייבים לזכור את עצמנו. לזכור את הדרמה הפנימית, את העלילה של עצמנו. אדם זקוק לעלילה כזו, עלילה פנימית רצופה, על מנת לשמר את זהותו, את עצמיותו."
(זיכרון אישי, אוליבר סאקס, האיש שחשב שאשתו היא כובע)
נספח 5:
מקומות                                                                                              האירוע
 
עמק האלה                                                                 מלחמת דוד וגלית (שמואל א' י"ז)
הר הגלבוע                    מלחמה בפלישתים בה מוצא שאול המלך את מותו (שמואל א' כ"ח)             
עמק אילון                  יהושע נלחם במלכי האמורי ומעמיד את השמש והירח דום (יהושע י')    
יריחו                                                                  יהושע מפיל את חומות העיר (יהושע ו')
הר תבור                                                       מלחמת ברק ודבורה בסיסרא (שופטים ד')
קרית גת                   דוד המלך מעמיד פני משוגע כדי להימלט מפלישתים (שמואל א' כ"א)
באר שבע                                                     אבימלך ויצחק כורתים ברית (בראשית כ"ו)
הר הכרמל                                                      אליהו נלחם בנביאי הבעל (מלכים א' י"ח)
קיבוץ צרעה                                                    מקום הולדת שמשון הגיבור (שופטים י"ב)
סדום                                                              עיר שנהפכה לגופרית ואש (בראשית י"ט)
 


נספח 6:
"כשהייתי ילד קטן היה לי דוד אהוב, מביא מתנות. יום אחד רכש לי מצפן קטן ולימד אותי למצוא את כיוון הצפון. לכל מקום שהלכתי נשאתיו איתי, וראשית דבר ביררתי היכן הצפון. בכל מקום הראתה המחט היכן הצפון. בבית הספר, בגן המשחקים, בחדרי, בחנותו של אבא. בביקורו הבא חד לי דודי חידה, שאל אותי: ואם תעמוד ממש על הקוטב המגנטי הצפוני, להיכן תצביע המחט?
השאיר אותי חסר אונים, מוחק כל תשובה שעלתה בראשי, עד שהודיע לי, שם, בקוטב, המחט תשתגע. תצביע מעלה, מטה, הצידה, לכל מקום יפה המצפן להראות הצפון בכל מקום עלי אדמות חוץ מהצפון עצמו.
כך אמר דודי. ומה הנמשל? כמה קלה היתה הציונות כשכל כולה היתה כיסופים לציון. בכל מקומות הגלות, בפולין וברוסיה ובתימן ובמרוקו הראתה המחט היכן הכיוון, מה נדרש לעשות. אבל מרגע שבאנו לכאן,לציון, השתגעה המחט. כאן נכון שם נכון והכול סחרחר."
 
(אמיר גוטפרוינד, העולם קצת אחר כך)
 



Related Resources can be found under:
» All > Eretz Yisrael > General
» All > Am Yisrael > General
» All > Jewish Holidays > Tu BiShvat