מטרת הפעולה-להבין שאנו עם אחד, ושאם חלק מהעם סובל,זה צריך לכאוב לנו.

1.  משחק פתיחה-המשחק טאבו-כל משתתף מקבל כרטיסייה ועליו לנסות להסביר את המושג ללא להשתמש במילים שכתובות מתחת למושג.

בהתחלה להשתמש במושגים קלים כדי שיבינו את המשחק.

  המושג האחרון בו ישחקו יהיה שדרות והמילים האסורות יהיו-עיר פיתוח,קסאמים,נגב, מלחמה(וחוץ מקאסמים,אף אחד לא יודע על המקום כלום..ומשם נמשיך הלאה.)

2. לחלק את הקבוצה ל2, עליהם להרכיב פאזל (הפאזל נמצא בקובץ), קבוצה אחת מקבלת פאזל רגיל וקבוצה שניה מקבלת פאזל שהחתיכות מחולקות לריבועים(לא לחתיכות של פאזל) ועליהם להרכיב את הפאזל כמה שיותר מהר.(לקבוצה הראשונה יהיה הרבה יותר קל.)

3. אחרי שמרכיבים את הפאזלים,אפשר לדון קצת איך הם הרגישו,כשהיה עליהם להרכיב פאזל שהוא ללא בליטות וחורים-כמו פאזל רגיל? איזה פאזל היה יותר קל?ואיזה יצא יותר יציב? הרעיון הוא שכאשר כל אחד נותן ומקבל הוא חזק יותר והפאזל כולו יציב יותר.איזה פאזל מייצג את עם ישראל? מדוע?איזה חברה אנו רוצים?שבה אף אחד לא נותן וגם לא מקבל או חברה של ערבות הדדית? וכאשר יש חברה של ערבות הדדית, האם יש בינינו קשר מיוחד? על מה מתבסס קשר זה?

   ואיפה הם מרגישים את עצמם בתוך כל הציור הזה (הציור מופיע בקובץ)?

4. קריאת המקורות (בקובץ)

ניתן למצוא את כל הנספחים הנדרשים בקובץ המצורף.