כי לא נחש ביעקב  / רונן נויבירט

ק"כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כ"ג, כ"ג)

מפשט הפסוק עולה, כי משמעות המילה "נחש" שבפסוק הינה "קסם", מלשון "ניחוש". עם זאת, הפסוק מזכיר בצליליו "נחש" אחר לחלוטין, מסיפור גן העדן – " וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה... וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג', ט"ו). ה"עקב" דרכו עלינו להלחם בנחש וצאצאיו, מזכיר גם הוא את "יעקב" הנקרא על שם אחיזתו בעקב עשו. האם אכן יש קשר בין הנחש הקדמוני לבין הנחש שבפרשתנו?

למעשה, נדמה כי בלעם הרשע משמש בתפקיד הדומה במהותו לתפקיד הנחש בסיפור גן עדן. בסיפור גן עדן מנסה הנחש לפתות את אדם וחוה רגע לפני התגלותו המוחלטת של הקב"ה בעולם, אשר היתה אמורה להתרחש בשבת. הנחש מציע לאדם וחוה הצעה אטרקטיבית ביותר: "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (שם, ג', ה'). הנחש צבוע. על פניו הוא נראה נחמד וידידותי, בעל כוונות טובות ורוחניות. ברם למעשה הוא זורע הרס ובלבול בעולם. הנחש מצליח לדרדר את אדם וחוה בכך שהוא תוקף את נקודת התורפה של המין האנושי – הצניעות: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (שם ג', ז'). הנחש מדרדר את אדם וחוה עד לאבדן צניעותם הטבעית וכתוצאה ישירה מכך – לאבדן חיי הנצח שלהם. קודם לחטא היו אדם וחוה נצחיים. לאחר שהנחש מדרדר את אדם וחוה עד לאבדן צניעותם הטבעית חודר מושג המוות לעולם – "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב', י"ז). צניעות היא המפתח לחיי נצח. משמאבדים אדם וחוה את צניעותם – מאבדים הם אף את נצחיותם.

גם בלעם משכיל להבין מהו הנשק הבלתי קונבנציונלי בו יכול הוא לעשות שימוש, על מנת להביא כליה על עם ישראל. אמנם אומות רבות ניסו לתקוף ולהלחם עם עם ישראל במדבר – עמלק, כנען ועוד. ברם אף לו אחד מהם הצליח בנסיונותיו אלה. היחיד המצליח להכניע באופן משמעותי את עם ישראל (בטווח הקצר) הוא בלעם. על פניו – בלעם הוא דמות בלתי מזיקה – אמנם מבקש הוא לקלל אך בסופו של יום נמצא הוא מברך. יחד עם זאת, אנו יכולים להסיק מה היו כוונותיו האמיתיות המשתקפות מהיפוך לשון ברכותיו. "מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם" (רש"י כ"ד ו'). בלעם מברך את סגולת הצניעות של עם ישראל - "מה טובו אהליך יעקב משכנותך ישראל" (במדבר כ"ד, ה'). מכאן אנו למדים כי כוונתו המקורית היתה לתקוף סגולת צניעות זו של בני ישראל. בלעם הבין כי צניעות היא שורש נצחיות העם היהודי. אשר על כן. נסה הוא, ממש כמו בגן עדן, לפגוע בקדושת אהלי יעקב דרך פיתוי הנחש -  שבירת יסוד הצניעות.

סמוך לכניסת בני ישראל לארץ ישראל, וקודם להתגלות ה' לבני ישראל בארץ הקודש, מבקש בלעם לעצור את תהליך הגאולה. בדיוק כפי שביקש הנחש לעשות בגן עדן. משכך, מייעץ בלעם לבלק: "וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (במדבר כ"ד, י"ד). העצה אותה מספק בלעם לבלק הינה קטלנית ביותר עבור עם ישראל :"אלקיהם של אלו שונא זימה הוא ...בוא ואשיאך עצה" (סנהדרין קו.) בלעם מייעץ לבלק להפיל את בני ישראל דרך פגיעה ביסוד צניעותם –ע"י הפיתוי של בנות מדין, וכפי שמופיע בפרשת מטות : "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'ֹ "  (במדבר ל"א ט"ז). עצה נוראית זו, הביאה לתבוסה הגדולה ביותר במדבר, 24,000 מבני ישראל מתים במגפה.

נצח ישראל מושתת הוא על יסוד הצניעות וטהרת המשפחה. טשטוש קדושת מוסד הנישואין והקידושין, מחליש באופן ישיר את חוסננו הפיזי והרוחני, ומקעקע את יסוד אחיזתנו בארץ הקודש ומעכב חזרתנו אליה. סוד הזה הבינו הגרועים מאויבינו ובראשם בלעם הרשע.

"מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל". קיומו עם ישראל הינו קיום על טבעי. לא ניתן למנותינו מספרית. אנו נצחיים ואין-סופיים. אמנם, הבסיס לקיום נצחי זה הינו הבית היהודי הקדוש בבחינת :

" מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל"