מטרות הפעולה:

1. התלמיד יכיר את חלקיה השונים של ארץ ישראל

2. התלמיד ייוודע, יהיה שותף ויחווה את העניינים האקטואליים שעוברים על עמ"י בארץ ישראל.

התלמיד יבין את הקשר המהותי הקיים בין עמ"י לא"י.

הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל / הדס פרץ – ניו יורק.

מטרות הפעולה:

1. התלמיד יכיר את חלקיה השונים של ארץ ישראל

2. התלמיד ייוודע, יהיה שותף ויחווה את העניינים האקטואליים שעוברים על עמ"י בארץ ישראל.

התלמיד יבין את הקשר המהותי הקיים בין עמ"י לא"י.

קהל יעד: כיתות ז-ח

זמן הפעולה: כשעה אחת.

הפעולה מיועדת ליום חול: יש לקיים את הפעילות בחדר.

מהלך הפעולה:

1. המדריכה תחלק את הכיתה ל- 4 קבוצות. כל אחת מהקבוצות תקבל חלק ממפה גזורה של ארץ ישראל. בנוסף לחלק הארץ שתקבל, תקבל אותה קבוצה גם מידע לגבי אותו חלק ולפיו תצטרך הקבוצה לקשטו, בצבעים בגזירת קטעי עיתונות שרלוונטיים למקום וכו'.

חלקי ארץ ישראל שיחולקו לקבוצות הם: הנגב, יהודה, השפלה והצפון.

קטעי המידע:

ý     הנגב- הנגב הינו חבל ארץ מדברי והררי. הנגב משתרע בחלק הדרומי של ארץ ישראל והוא האיזור הגדול ביותר בה ומכסה את רוב שטחה של ישראל. צורתו כצורת משולש בעל זווית חדה, הנמצאת בקצה הדרומי של ישראל. באר שבע קרויה בירת הנגב והעיר אילת היא היישוב הדרומי ביותר בו.

ý     יהודה- חבל יהודה נמצא במרכז ארץ ישראל. בצפון גובל בחבל השומרון, במזרח בבקעת הירדן,                        בדרום בחבל הנגב ובמערב בשפלה. רוב השטח הררי. יהודה מהווה חלק מהרכס המרכזי של עבר הירדן המערבי. החלק המזרחי, מקו פרשת המים שבין הים התיכון לשקע הירדן וים המלח הוא מדברי ונקרא מדבר יהודה אזור זה היה המרכז של ממלכת יהודה, ובירתה ירושלים שוכנת בו.

ý     השפלה- השפלה היא אזור גיאוגרפי במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. נהוג לחלק את השפלה לשתיים: השפלה הגבוהה (המזרחית)- בנויה מגבעות מעוגלות שביניהן מתפתלים נחלים והשפלה הנמוכה (המערבית)- נופה מתון יותר והתעבורה הנוחה בה בצירוף אדמות סחף רבות מאפשרות עיבוד חקלאי.

ý     הצפון- צפון ארץ ישראל הינו חלק הררי ובו שני חלקים עיקריים: הגליל ורמת הגולן.                  הגליל: הגליל הוא חבל ארץ הררי המשתרע בצפון מדינת ישראל. הגליל גם הוא מתחלק לשני חלקים: הגליל העליון והגליל התחתון. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, הגבוה ביניהם הוא הר מירון. רמת הגולן: אזור וולקני, שהטבע הפראי, התופעות הגיאולוגיות יוצאות הדופן, שטחי המרעה, הבריכות הטבעיות, המפלים הנדירים בצורתם, החי והצומח העשירים, הפכו אותה לאתר תיירותי רחב ידיים. באזור זה ניתן גם למצוא את הר החרמון המושלג, כשבפסגתו הישראלית ממוקם אתר הסקי היחיד של ישראל.                                                                                                     

סיכום ביניים: לאחר שכל קבוצה תסיים את החלק שלה תיקח המדריכה את כל החלקים ותחבר אותם לצורתה השלימה של ארץ ישראל. לאחר מכן תסכם המדריכה כי אלו הם חלקיה השונים של ארץ ישראל וכי למרות שהיא מאוד קטנה אנו רואים כי בארץ ישראל קיימים אזורים שונים ומגוונים מבחינת מזג האוויר.

2. בחלקו השני של השיעור תיקח המדריכה את המפה שהרכיבו התלמידים ותחתוך ממנה את החלק שבו ממוקם גוש קטיף ואת החלק של השומרון שנמסרו לידיים ערביות. המדריכה תספר כי לפני כמה זמן קרה בארץ ישראל דבר מאוד מצער כאשר יהודים גירשו יהודים מבתיהם, בפקודת הממשלה, ואיזור מגוריהם נמסר לידיים ערביות. המדריכה תספר מעט על גוש קטיף.

רקע למדריכה: גוש קטיף היה גוש יישובים במועצה האזורית חוף עזה שכלל 17 התנחלויות וכ- 7500 אזרחים. הגוש התפרש על דרום רצועת עזה, ההתנחלויות פונו באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות ע"י ממשלת ישראל, במהלך שעורר מחלוקת קשה בעם - הן על נחיצותו המדינית/ ביטחונית והן על לגיטימיות הדרך שבה הוא הוחלט ובוצע. ראשיתו של הגוש הייתה בהצעתו של יגאל אלון ב-9 במאי 1968 לממשלה להקים שני יישובים אזרחיים או היאחזויות נח"ל בין עזה לרפיח. אלון נימק את הצורך בהקמתם היישובים בלשון זו: "קיימות משבצות קרקע אשר בהכשרה לא יקרה ניתן להכשירן. להתיישבויות אלו חשיבות עליונה לעתיד המדיני של הרצועה על ידי כך שהן מפצלות את הרצועה דרומה מהעיר עזה. כמו כן, קיימת חשיבות ביטחונית רבה לנוכחות יהודית בליבה של עזה." ההתיישבות ברצועת עזה החלה עוד לפני הקמת גוש קטיף בחידוש ההתיישבות בכפר דרום.  בהמשך נוסדו בגוש קטיף יישובים שונים, רובם מושבים שיתופיים או מושבי עובדים. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 קמו בגוש מספר מאחזים כתגובת התרסה נגד הטרור הפלסטיני. ב15 באוגוסט 2005 החל פנוי יישובי גוש קטיף, עם הפגנות חריפות של מחאה ואבל מצד המקומיים, אך ככלל - ללא אלימות. בגוש פעלו 44 מעונות, 33 גנים, 6 בתי ספר ותלמודי תורה, 3 מוסדות תיכוניים, 6 ישיבות, 3 כוללים, 4 מדרשות ומכינה קדם צבאית.

3. המדריכה תקרין בפני התלמידים שני סרטונים, אחד לפני הפינוי ואחריו סרטון לאחר הפינוי.(מפאת קוצר הזמן הבאתי רק כהדגמה שתי תמונות- לפני ואחרי). המדריכה תעמוד על ההבדלים הקיימים ביישובים. אנו רואים בסרטונים כי כאשר גוש קטיף היה מיושב ע"י יהודים המקום פרח ולבלב. לעומת זאת משנכנס אליו האויב הערבי, איזור זה של ארץ ישראל הפך שממה ואינו מפריח דבר. לאור הדברים הללו תסכם המדריכה כי כאשר עם ישראל עוזב חלק אדמה מסוים השייך לארץ ישראל, אותו חלק לא נשאר אותו הדבר, אלא הוא שומם ולא פורח. המדריכה תסביר את המשפט: "עם עושה את האדמה והאדמה היא שעושה את העם", משפט זה מראה לנו כי אכן קיים קשר חזק בין עם לאדמתו. ארץ ישראל נקראת כך ע"ש עם ישראל וכמו כן היהודים המכונים עם ישראל מכונים כך בזכות קשרם לארץ ישראל. בכל מקום בעולם היהודים מציגים עצמם כיהודים, כפרטים השייכים ללאום מסוים, אך רק בארץ ישראל היהודים החיים כאן מגדירים עצמם כעם ישראל. זאת ניתן לראות אף בצאת ישראל ממצרים. התורה לא מכנה אותם "יהודים" אלא עם ישראל כיוון שהם בדרכם אל ארץ ישראל שהיא אדמתם.

4. המדריכה תספר בעזרת ציורים את סיפור משל הכרם:

היו היה עץ, שהיה היפה ביותר בעולם. מדי יום היה העץ מצמיח ענפים חדשים ועלים נוצצים והפירות של העץ היו גדולים ומתוקים. אנשים מכל מיני מקומות, אפילו רחוקים, לקחו צידה לדרך ועשו דרך ארוכה ארוכה רק בשביל לראות את העץ שהיה היפה ביותר בעולם. אך הנה יום אחד הגיע איש עשיר, שחשב שהכל מגיע לו. והאיש הזה רצה שהעץ יהיה בגינה שלו. אז הוא כרת את הגזע ולקח את העץ לגינה שלו. הוא קם בבוקר חשב שיראה את העץ היפה ביותר בעולם צומח בגינה שלו. אך, במקום לראות את העץ היפה בעולם, ראה העשיר עץ נבול. פירותיו של העץ שהיו גדולים ומתוקים הצטמקו והפכו למרים ולא טעימים. העשיר לא הבין מדוע העץ לא גדל בגינתו אך כולם הסבירו לו כי העץ לא יכול לגדול בסוג אדמה אחר ובמזג אוויר שונה עם שורשים אחרים, אלא, העץ זקוק לסוג האדמה שלו עם מזג האוויר המתאים לו ועם השורשים המיוחדים דווקא לו.

המדריכה תסכם כי כמו העץ כך גם עמ"י וארץ ישראל. אנו רואים כי קיים קשר עמוק ומהותי בניהם. וכאשר עמ"י לא נמצא על אדמתו אז האדמה לא פורחת ולא מניבה פירות. אך רק כאשר עמ"י נמצא בארץ ישראל האדמה פורחת ומלבלבת.

5. בסופו של השיעור התלמידים יכתבו מכתבים לבני גילם שפונו מביתם בגוש קטיף