×          אילו מלאכות נאסרו בשנת השמיטה מהתורה?

       1.         נטיעה וקצירה.

       2.         זריעה, זמירה - ויש אומרים חרישה.

       3.         זריעה מדאורייתא - שאר האיסורים מדרבנן.

       4.         אין בתורה פירוט המלאכות האסורות אלא יש ציווי כלל לשמוט.

       ×          הביטוי "אוקמי אילנא", פירושו:

       1.         "אוקמי" - זהו סוג של אילן שהיה עליו ויכוח בגמרא.

       2.         "אוקמי" = קיום. המלאכות המותרות בשמיטה הן המלאכות הנדרשות לעצם קיום האילן.

       3.         הביטוי מגדיר את כל המלאכות שצריך לעשות בשביל לשקם אילן שנפגע וזקוק לטיפול מיוחד.

       4.         "אוקמי" - מלשון עוקם. כל האילנות שמסיבה כל שהיא (לדוגמא, סערה) התעקמו וכבר לא מניבים פירות, אסורים בטיפול.

       ×          עבודה בגינה ובחצר בשנת השמיטה..

       1.         בד"כ העבודה בגינה היא רק לשם יופי ולא לעצם קיום הצמחיה, לכן אסרוה בשמיטה.

       2.         כיסוח הדשא וניכוש עשבים העלולים לחנוק צמחים מותרים בשמיטה, וכן התירו כיסוח או שריפת שטחי קוצים לשם ניקיון וחשש מזוחלים.

       3.         כיסוח דשא הינו הפעולה היחידה שמותר לעשות בגינה ושמיטה, וזאת מותר רק במקרה שגובה הדשא מביא לסכנה מזוחלים.

       4.         עידור וכיסוח הדשא מותר, אולם לנכש עשבים אסור.

       ×          ההקפדה על קדושת פרות שביעית-

       1.         מזכירה לנו לברך לפני ואחרי האכילה, בגלל כל ההתעסקות עם הפרות.

       2.         מחזקת את האיסור "בל תשחית".

       3.         מחזקת את קדושתה של א"י.

       4.         מחנכת אותנו לשמירה על איכות הסביבה (הפרדה בין הזבל האורגני והלא אורגני).

       ×          האמונה והבטחון בקב"ה מתחזקים בשנת השמיטה..

       1.         ע"י ההלכות והויכוחים המזכירים לנו כל הזמן את מציאות הקב"ה.

       2.         כאשר אנו עושים את היתר המכירה, הקרקע שייכת לגויים ואנו סומכים ובוטחים בקב"ה שהקרקע תחזור להיות שלנו בסוף שנת השמיטה.

       3.         לחקלאים, למשל, יש זמן פנוי יותר לחשוב ולהיזכר בקב"ה שצייוה עלינו לשמור שנת שמיטה.

       4.         עצם שמיטת הקרקע מחזקת את הרגשת התלות בקב"ה. אנחנו זוכרים שהכל שייך לה' ובוטחים בו שלמרות שלא מעבדים את האדמה היבול לא יגרע ויהיה מזון לכולם.

       ×          מה זה "ספיחין"?

       1.         ספיחין אלו סוגי הצמחים שסופחים אליהם כמות גדולה של מים ולכן אסור להשקותם בשנת השמיטה.

       2.         כל מיני ירקות שהחלו לנבוט ולגדול בשנת השמיטה מעצמם.

       3.         ספיחין זהו סוג של ירק שהיום סוברים שהכוונה לסלק אדום של ימנו. הרבה שאלות התעוררו לגבי דיני קדושת הספיחין בשמיטה.

       4.         כל השאריות של הפרות והירקות שאנחנו אוכלים בשנת השמיטה ואינם ראויים למאכל אדם, נקראים "ספיחין".

       ×          מה חכמים גזרו לגבי "ספיחין"?

       1.         אסור לאוכלם כדי למנוע מרמאים לזרוע בשמיטה והאיסור חל רק על שדה מעובד השייך לישראל.

       2.         היום האיסור כבר לא תקף משום שיש השגחה של הרבנות הראשית ואנשים כבר לא מרמים.

       3.         מותר לאוכלם בשדה מיד לאחר העקירה מהקרקע, אבל אסור לאוכלם בבית.

       4.         גזירת חכמים כבר לא רלוונטית, לכן חבל לבזבז זמן על לימוד הלכה שאיננה תקפה לימנו אנו.

       ×          האם מותר לקטוף ירקות, פרות וצמחים בשמיטה?

       1.         מותר לקטוף מעט, ועדיף בשינוי.

       2.         מותר לקטוף אף כמות גדולה, בתנאי שימכור במחיר נמוך ולא יעשה רווחים על היבול שחל עליו קדושת שביעית.

       3.         מותר לבקש מעובדים זרים לקטוף עבורנו.

       4.         מותר לקטוף כבכל שנה, אך בכלים מיוחדים וללא מגע ידיים.

       ×          כיצד מטפלים בעציצים בשמיטה?

       1.         בשנת השמיטה אין לטפל בעציצים הגדלים בבית כשם שאסור לחקלאי לעבד אדמתו. 

       2.         עציצים אשר מנותקים לחלוטין מהקרקע – מותר לגדלם ולהשקותם בשביעית.

       3.         עציצים המיועדים לנוי בלבד, אסורים בטיפול בשמיטה.

       4.         אין כלל לגבי עציצים בשמיטה, כל צמח וטיפולו השונה בשביעית.