גאולומטר

שלב ב':

תקופת שלמה

   ] נשווה את התקופה האידיאלית בימי שלמה לימינו, ולהבדיל, נשווה אותה גם לימי הגלות:

   נחלק את השבט לשתי קבוצות, כשקבוצה אחת תחפש בספר מלכים אפיונים לתקופת שלמה  

   בכל תחומי החיים, הרוחני, הכלכלי, הביטחוני, המדיני, החברתי, המוסרי והערכי וכד', 

   והקבוצה השנייה תאפיין בעזרת עיתונים את תקופתנו אנו בתחומים הנ"ל.

   ] אחרי שהחניכים יסיימו, נשווה בין התקופות ונמצא את ההבדלים…

הערה:

אפשר להשתמש בדף המקורות (נספח מס' 1) להכוונת החניכים, ולעזר, לך המדריך, ואפשר גם לבחור תקופה אידיאלית אחרת של עם ישראל ממרוצת הדורות.

שימו לב:

מטרת ההפעלה היא להראות, שתורה שלמה יכולה להתקיים רק בא"י, והיא חייבת לכלול את כל תחומי החיים, ועם זאת להבין מדוע בכל זאת החרדים ממשיכים להתנהג בגלותיות גם בא"י!

בואו נראה:

בתקופת שלמה נמצא כל עם ישראל בארץ-ישראל עם בית מקדש ושכינה ששורה עליו, וגם השלטון הוא בריא ויש בו: ביטחון פנים, כלכלה מפותחת, קשרי חוץ ענפים וכו', ונראה באופן פשוט שלתקופה כזו צריך לשאוף.

שלב ג':

מהי התקופה האידיאלית לעם ישראל?

נשווה את תקופת שלמה לימי הגלות:

] נשתמש בקבוצות שחילקנו בהפעלה הקודמת, ונבקש מכל קבוצה להסביר קטע מקורות אחד

   מתוך דף המקורות - "כה אמר ה'" (נספח מס' 2).

] אחרי שיסבירו נבקש מהם להשוות בין שתי התקופות שמדברים עליהם המקורות, תקופת

   הגלות מול תקופת שלמה. 

שימו לב:

מטרת ההפעלה היא לברר אחת ולתמיד, מהי באמת התקופה האידיאלית שצריך לשאוף אליה.

בואו נראה:

רוב התורה שבע"פ נכתבה בגלות, ומשום כך קשה להבין מדוע נחשבת תקופה של ישיבה בארץ כאידיאלית, הרי התלמוד הבבלי ורוב ספרי ההלכה וחידושי התורה נכתבו בגלות, ואנו לומדים אותם עד היום ונוהגים לפיהם, ואילו בארץ ישראל לא הייתה מעולם יצירה רוחנית בסדר גודל דומה. ולכן, אולי אפשר לומר, שתקופה אידיאלית לעם ישראל היא דווקא בגלות?

לכן נברר את גישת חז"ל לעניין:

מקור מס' 1 - "כיוון שגלו ישראל מאדמתם - אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה ה:).

ש אלה - מדוע ביטול תורה?! הרי רוב התושב"ע נכתבה בגלות!?

מקור מס' 2 - "מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד"

                   (ברכות ח:).

שאלה - לכאורה יש פה סתירה בין המקורות: או שהגלות היא ביטול תורה, או שיש בה רק תורה

            ("ד' אמות של הלכה"). אז מה באמת רצו חז"ל?

הסבר:

תקופה אידיאלית היא כשעם ישראל בארצו וחי חיים של תורה ועבודה. הגלות היא ביטול תורה, מכיוון שאי אפשר לקיים הרבה מצוות מעשיות, כגון: מצוות התלויות בארץ, מלחמת מצווה, סנהדרין וכו'. המושג "ביטול תורה" פירושו, ביטול הופעה שלמה של התורה וחוסר האפשרות לקיים את התורה בפועל, לכן הגלות היא ביטול תורה. לא מפני שלא למדו תורה בגלות, כי הרי ראינו שרוב התורה שבע"פ נכתבה בגלות, אלא מפני שלא היה קיום של התורה, בגלות למדו תורה אבל לא חיו תורה בהרבה רבדים מעשיים.

עכשיו נבין כי אין סתירה בין המקורות: מפני שבגלות אין הופעה שלמה של התורה, צריך היה להסתגר בתוך ד' אמות של הלכה בלבד. וזה מה ששמר עלינו בגלות מהתבוללות, כי לא היה לנו בסיס לאומי, ולא יכולנו לקיים הרבה מהמצוות שקיימנו לפני הגלות, כשהיה לנו שלטון עצמי בא"י.

ולעומת זאת דורינו, שזכה לחזור לארצו, עלינו לחזור למושגים של הופעת התורה שמלפני הגלות, כלומר: לראות במדינה היהודית את "ראשית צמיחת גאולתנו", להקים בה מוסדות שלטון בצורה תורנית כמו שהיה לפני הגלות ולא להביא את הגלות לארץ ישראל. כמו שכבר אמר הרי"מ מגור (האדמו"ר הראשון של חסידות גור, מחבר הספר חידושי הרי"ם): "יותר קל להוציא את היהודים מהגלות מאשר את הגלות מהיהודים".

דיון:

sאם זה כל כך יפה ונכון, אז למה החרדים לא מסכימים לכך?

sלמה נראה שאנו מנסים להמציא יהודי אידיאלי חדש?

החרדים לא מכירים במדינה כראשית צמיחת גאולתנו, משום שאינה מדינת הלכה כמו שרצו שתהיה. לא נשכח כמובן, שגם אנחנו שואפים למדינה עם צביון תורני, אך מבינים שהתהליך הוא ארוך, שלא יכול להיווצר מיד עם היציאה מהגלות ומערכי הגלות!

כלומר, כולנו שואפים למטרה זהה, אך הם מחכים לה מבלי לנסות לקרבה, ואילו אנו מאמינים שאנחנו חלק פעיל בתהליך הארוך הזה, ובסופו נגיע למטרה.

שלב ד':

המחלוקת שלנו עם החרדים ע"פ חטא המרגלים.

] ננתח את ההבדל בקו המחשבה בין יהודי גלותי וחרדי ובין יהודי שחי בארץ ישראל ע"פ חטא המרגלים (ספר במדבר פרק י"ג פרשת "שלח") ונחפש את מהות החטא.

אפשר להיעזר גם בדף ניתוח חטא המרגלים (נספח מס' 3). 

הסבר:

במדבר הייתה הנהגה נסית, מן ובאר ולא היו צריכים לעבוד, כיוון שרק זה עתה קיבלו את התורה ישבו כולם ולמדו תורה מפי משה ואהרון - ראשי הישיבה ומפי הרמי"ם, נשיאי השבטים שהיו גדולי התורה, לכאורה אידיאלי.

אבל פתאום אומר משה, שצריך להיכנס לא"י ושם להתחיל לעבוד! מיד שאלו בני ישראל אבל למה? הרי במדבר יותר טוב: אפשר ללמוד כל היום ולא צריך לעבוד!

הקב"ה הכריע שלא כדעתם, שצריך להיכנס לארץ ישראל ולעבוד. ולכן לא נשארו בחיים לא נכנסו לארץ. צריך היה להבין שהכניסה לארץ אינה ירידה אלא עליה בדרגה, כי רק ע"י קיום המצוות המעשיות וההופעה כעם בריא בארצו, אפשר לקיים את התורה.

המרגלים הבינו, שעם הכניסה לארץ ישראל אופי ההנהגה ישתנה, כי המנהיג יצטרך להבין גם בכלכלה, ביטחון, סעד וכו'. ולא רק להיות גדול בלימוד תורה, וכאב להם על לימוד התורה שלכאורה ירד מחשיבותו וממרכזיותו. בגלות הרב הוא המרכז והשאלות אליו מסתכמות ב: האם מותר לבשל ביצה ביו"ט? איך מותר לצאת מהעירוב בשבת? וכדומה, ולא שאלות כלליות כגון: מלחמת מצוה בשבת, כי זה לא רלוונטי אלא רק כשיושבים בארץ.

לאחר שהבנו את תפיסת המרגלים, נוכל לנסות להבין את תפיסת החרדים. גם הם מסכימים שעם ישראל במצבו האידיאלי צריך לעסוק בכל תחומי החיים, אך מתי צריך לעבור משלב המדבר (גלות) לשלב הגאולה (ארץ ישראל)?

כאן אנו מגיעים לנקודת המחלוקת, החרדים טוענים שצריך לחכות למשיח שיכניס אותנו, פיזית ורוחנית, לארץ ישראל, כמו שעשו משה ויהושע במדבר, בעוד שאנחנו טוענים שאת המשיח צריך להביא ולהכין את הקרקע לבואו, כי הגאולה תבוא בדרך הטבע ולא בדרך נס.

סיכום:

החרדים תופסים שהיום אנו עדיין מחכים לפקודה אלוקית שתכריז מתי עוברים שלב מגלות לגאולה, ולעומת זאת אנו פועלים כדי להביא את הגאולה.

כי הקיום השלם של התורה והמצוות יכול להיות רק בא"י, ואנו מבינים שהתקופה שלנו היא תקופה של הדרך למצב האידיאלי, ועל פי זה אנו מנהיגים את דרכינו.

] לסיכום הרעיון של גלות מול גאולה נחלק לחניכים את הדף "מצב אידיאלי לעומת מצב של

   גלות" (נספח מס' 4)

נספח מס' 2

"ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ד'" (ירמיהו יג') אמר רבי אלעזר: שלש דמעות הללו למה? אחת - על מקדש ראשון, ואחת - על מקדש שני, ואחת - על ישראל שגלו ממקומן, ואיכא דאמרי (ויש שמסבירים): אחת על ביטול תורה. בשלמא למאן דאמר (אין בעיה למי שאמר) על ישראל שגלו - היינו דכתיב "כי נשבה עדר ה'". אלא למאן דאמר (למי שאמר) על ביטול תורה, מאי "כי נשבה עדר ה'"? כיון שגלו ישראל ממקומן - אין לך ביטול תורה גדול מזה.                                                                (מסכת חגיגה ה:)

כה אמר ה'