מטרות בשיעור

1.      האם יש מצוות עשה של יישוב א"י?

2.      מה מוגדר במושג יישוב א"י?

נושא השיעור: מצוות יישוב ארץ ישראל

מטרות בשיעור

1.      האם יש מצוות עשה של יישוב א"י?

2.      מה מוגדר במושג יישוב א"י?

מבנה השיעור 

1.      דעת השוללים: רבינו חיים הכהן

2.      דעת המחייבים: הרמב"ן

3.      דעת הרמב"ן

4.      סיכום

1.      דעת השוללים: רבינו חיים הכהן

הסוגיא המרכזית העוסקת בנושא של מצוות יישוב א"י מצויה במסכת כתובות דף ק"י. הגמ' שם דנה בשאלה: האם יכולים אחד מבני הזוג להכריח אחד את השני לעלות לארץ ישראל? הגמ' שם בהמשך מביאה קטעים העוסקים בשבח א"י והמדברים על החשיבות הרבה שיש בקביעת מקום מגורים דווקא בא"י. ההבנה הפשוטה העולה שם מן הסוגיא היא שיש מצווה לגור בא"י[1].

התוספות שם ד"ה 'הוא אומר לעלות' מביא את דעת רבנו חיים הכהן הסובר: ש'עכשיו אין מצווה לדור בא"י כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם' כמו"כ, מביא תוס' שבזמן הזה מצווה זו (של כפיית הבן זוג) לא נוהג כיוון שיש סכנת דרכים.

ה'אבני נזר' (יו"ד תנד) דוחה את התוס' ומביא בשם המהרי"ט שאת דברי ר' חיים המובאים בתוס' כתב תלמיד טועה [2].

בשו"ע (יו"ד, רס"ז, ד') מובא פסק הלכה  נגד דעת ר"ח הכהן (עיין גר"א שם ס"ק קס"א)

2. דעת המחייבים: הרמב"ן: [3]

הרמב"ן בשתי מקומות מגדיר את מצוות יישוב א"י:

1.      בהשגותיו לספר המצוות של הרמב"ם, במצווה ד' שהרמב"ם שכח למנות.

2.      בפירושו לתורה במדבר ל"ג, נ"ג ד"ה: "והורשתם את הארץ"

הרמב"ן כותב שמצווה זו היא מצוות עשה לדורות וחייבים בה אפילו בזמן הגלות. הרמב"ן מגדיר שמצווה זו כוללת בתוכה: ציווי לרשת את הארץ, איסור לעזוב אותה ביד  הגויים, מלחמת מצווה ודיור בא"י.

פסק הלכה: רוב הפוסקים הבינו שיש מצווה  ביישוב א"י ועיין בפתחי תשובה על שו"ע אבן העזר סימן ע"ה סק' ו'. ועיין עוד בשו"ת יחווה דעת של הרב עובדיה יוסף חלק ה' ע"מ ר"ס.

3. דעת הרמב"ם

הרמב"ם לא מביא בספר המצוות שלו את המצווה של יישוב א"י. הדבר קצת תמוה שכן מצאנו במספר מקומות שהרמב"ם מכיר בערך של הישיבה בא"י (למשל בהלכות מלכים פרק ה', ט'-י"ב)

במפרשים ובפוסקים מצאנו כמה אפשרויות להסביר את שיטת הרמב"ם:

א.    המגילת אסתר (פירוש המופיע בסה"מ של הרמב"ם ) מבין שלדעת הרמב"ם אין מצווה זו נוהגת לדורות ורק בעתיד כשיגיע המשיח תהיה מצווה זו קיימת. הרבה גדולים דחו את דברי מגילת אסתר. האבני נזר (יו"ד תנ"ד) מקשה: לפי המגילת אסתר לא מובן מדוע מונה הרמב"ם את תרומות ומעשרות וחלה והרי הם אינם  נוהגים בזמן הזה (מדאורייתא)?[4]

הרבה גדולים הבינו שגם לדעת הרמב"ם יש מצווה של  יישוב א"י, אלא שבגלל סיבות טכניות הוא לא הביא את המצווה ברשימה של תרי"ג מצוות:[5]

ב. האבני נזר (שם) מסביר שמצוות יישוב א"י כלולה במצוות 'החרם תחרימם' ,אותו מונה הרמב"ם,  דהיינו, מצוות המלחמה בשבעה עממין.

ג. בשמו של הרב קוק מסבירים שכשם שהרמב"ם לא מנה את מצוות תשובה בתרי"ג המצוות עפ"י הכלל של הרמב"ם שלא מונים מצוות הכוללות את כל התורה, כך לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב א"י שהיא הבסיס והיסוד לקיום כל המצוות כולם (הדברים יתבארו עפ"י שיטת הרמב"ן  בנושא של קיום מצוות בא"י ועיין בהמשך שיעור מיוחד בנושא זה).

3.      סיכום

ראינו שיש מחלוקת ראשונים האם יש מצוות יישוב א"י. רוב הפוסקים קיבלו את שיטת  הרמב"ן שיש מצווה לדורות להתיישב  בא"י. מלבד הצגת התפיסות השונות ניתן לדון במהות המצווה. דהיינו, האם המצווה היא לעלות, לגור, להילחם? האם כיום יש מצווה יותר גדולה מאשר היה בעבר? האם יהודי שמבקר כיום בא"י מקיים מצווה זו? [6]

מקורות לעיון

1. אנציקלופדיה תלמודית ערך ארץ ישראל (כרך ב' עמ' רכ"ג);

2. הרב פילבר "איילת השחר" עמ' מ"ב - נ"ט;

3. הרב גרשוני "קול צופייך" עמ' קכ"ד - קמ"ב;

4. הרב גורן 'תורת המדינה' עמ' 91-94;

5. הרב ישראלי 'ארץ חמדה' עמ' י"א - מ"ג;

6. 'אבני נזר' שו"ת י"ד סימן תנ"ד;