מטרות השיעור

1.       להכיר את המושג חומר ורוח בהקשר למבנה של עם.

2.       להבין שעם ישראל מורכב מכמה זרמים וכל אחד משלים את השני.

נושא השיעור: חומר ורוח בעם ישראל

מטרות השיעור

1.       להכיר את המושג חומר ורוח בהקשר למבנה של עם.

2.       להבין שעם ישראל מורכב מכמה זרמים וכל אחד משלים את השני.

ראשי פרקים

1.       הקדמה

2.       יוסף ואחיו – על מה המריבה?

3.       משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

4.       עם ישראל צריך את איחוד הכוחות השונים.

1.       הקדמה

במשך כל ההיסטוריה של עם ישראל היו יהודים שלא שמרו תורה ומצוות. היהודים ששמרו תורה ומצוות נקראו בשמות רבים: דתיים, אורתודוקסים. ה"שם" של הקבוצה השנייה השתנה בכל דור . לעיתים נקראו צדוקים ולעיתים רפורמים. כמו ש"השם" נשתנה גם הכינוי שנתנו להם האורתודוקסים השתנה: מינים, כופרים, אפיקורסים וחילוניים. חכמי ישראל שינו את יחסם כלפי האנשים שלא שמרו תורה ומצוות והכל בהתאם לנסיבות ולמניעים שהיו לאותם אנשים[1].

            במאה וחמישים שנה הארונות התפתחו בארץ ישראל שלוש קבוצות מרכזיות: חרדים, דתיים לאומיים, וחילוניים.

            בשיעור זה ננסה להראות את הצורך שבאיחוד כל הכוחות שיש בציבור החילוני והדתי כדי להגיע ל"מלכות ישראל" השלימה.

2.       יוסף ואחיו: על מה המריבה?

אחת מן הפרשיות המרתקות ביותר בתנ"ך היא פרשת יוסף ואחיו² .שאלות קשות עולות מתוך פרשה זו:

·1     כיצד מסוגלים אחים להגיע לידי רצח אח?

·2     על מה המריבה ביניהם?[2]

·3     מדוע יוסף מתנכר אל אחיו? מדוע הוא אינו מודיע לאביו שהוא חי?[3]

אנחנו ננסה להתמקד כעת רק בהבנת השאלה: על מה המריבה הייתה. מן הסוקים עולה שהאחים שנאו את יוסף בשל "דיבתו הרעה" אשר הביא אל יעקב. כמו כן מסופר על חלומותיו המעצבנים של יוסף ועל העובדה שיעקב העדיף את יוסף על פני שאר אחיו.           האם מדובר כאן רק בקנאה המצויה בין אחים כפי שאנחנו מכירים גם היום? נראה שיש כאן עניין עמוק ורציני הנתון בויכוח בין האחים. בחלומו של יוסף מתגלים לנו שאיפותיו של יוסף להיות מלך. המאבק בין האחים הוא: מי ימלוך.

            מאברהם דרך יצחק ויעקב אנחנו מוצאים שההיסטוריה חוזרת על עצמה. פעמיים מסופר לנו על שני אחים שרבים ביניהם כאשר אחד נבחר להמשיך את זרעו של אברהם והשני נדחה מתוך "משפחת עם ישראל". עניין זה מתואר יפה בספר הכוזרי במאמר הראשון פסקה צ"ה:

 (עמ' ל"ב) ^ב

"וסגלת אברהם מבין בניו היה: יצחק, ולכן שלח אברהם את כל בניו האחרים מן הארץ המיוחדת ההיא ארץ כנען ואותה ייחד ליצחק. וסגלת יצחק היה יעקב ולכן הרחק ?? עשו ?? אחיו מן הארץ ההיא כי יעקב לבדו נמצא ראוי לו…"[4]

                        אם כן, מריבות וויכוחים היינו דבר מוכר מאד במשפחת אברהם.[5] כבר בוויכוח בין יעקב לבין עשו אנחנו מבינים שסיפור זה עלול היה להסתיים בשפיכת דמים. על מה המריבה? האם רק בשל העובדה שיעקב גנב את הברכות? נראה שגם פה הוויכוח הוא "מי ימלוך" – מי ימשיך את זרע אברהם. האם עשו איש שדה או יעקב איש תם היושב אהלים? אל נשכח: יצחק העדיף את עשו. מדוע? כנראה שיצחק חשב שכדי לבנות עם צריך אנשי מעשה, אנשי שדה. עשו עמד בקריטריונים האלה.

            כך גם בסיפור יוסף ואחיו. השאלה היא – מי ימלוך, מי ימשיך את זרעו של אברהם וכולם הרי יודעים מה קורה לבן שנדחה! האחים עדיין לא יודעים את דברי הכוזרי בהמשך לדברים שכבר הבאנו:

            "אולם בני יעקב היו כולם סגולה, כולם יחד ראויים לעניין אלוקי… מאותה שעה התחיל העניין האלוקי שעד הנה לא חל כי אם על יחידים, שוכן בקרב קיבוץ…"

3.       משיח בן יוסף ומשיח בן דוד

לאחר פטירת הרצל, חוזה מדינת ישראל, נשא הרב קוק זצ"ל הפסד עליו. הספר זה נתפרסם בשם "המספד בירושלים" והוא נדפס בספר "באורו" בעריכתו של חיים חמיאל עמ' 257. הרב קוק שם מסביר: כשם שהאדם מורכב מגוף ונפש כך גם עם ישראל מורכב מגוף ומנפש. בלשון אחר: עם ישראל מורכב מחומר ומרוח. וכך הוא כותב:

^ג "והנה מתחילה הוכנו שני הכוחות הכליים בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל. אפרים ויהודה שהוא כלל יוסף ויהודה. …יוסף הוא המשביר…וידע 70 לשון…ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד: הייתה יהודה לקדשו…"

יוסף נקרא אצלנו הצדיק. הצדיקות של יוסף מתגלית כאשר הוא בין הגויים. יוסף לא יושב "באהל". הוא יוצא החוצה, הוא עוסק בשלטון, במלוכה ובכלכלה.

הרב קוק מסביר את המטרה שהייתה בהקמת מלכות דוד:

                        "והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו שני הכוחות נכללין כאחד ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה…"

                        הרב קוק טוען שע"י איחוד שתי הכוחות הללו "…היו שניהם מתעלים – הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש…ובכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר…"

אך, מסביר הרב, בגלל העוונות של עם ישראל נתפרצה החבילה וכל כוח פועל בפ"ע ללא קשר עם השני.[6]

הרב קוק מבין שהרצל סימל את הכוחות של משיח בן יוסף, שכן הכוחות של הרצל היו בבניית מדינה לעם ישראל.

4.       עם ישראל צריך את איחוד בכוחות השונים

            בעם ישראל א"כ מצויים כוחות שונים. כדי לבנות מדינה שבה עם ישראל יחיה לפי הפסוק: "ממלכת כהנים וגוי קדוש" יש צורך באיחוד הכוחות כולם. הרב קוק בכמה מקומות כותב שרק איחוד כל הכוחות כולם יביאו לגאולה:

            "התיקון שיבוא ע"י אורו של משיח…הוא שיעשו ישראל אגודה אחת, ותתוקן הנפש של היראים שומרי תורה ע"י שלימות הנפש שבפושעים הטובים ביחס לענייני הכלל ותקוות הגשמיות והרוחניות המושגות בהכרה ובהרגשה אנושית, והרוח של הפושעים האלה תתוקן ע"י השפעתם של יראי ה' שומרי תורה וגדולי אמונה…ואז יהיו ישראל מוכנים לגאולה…" (אורות התחייה מ"ז)[7]

            באורות התחייה פסקה י"ח מובא שיש בעם ישראל שלושה כוחות מרכזיים:

1.       האורתודוקסית

2.       הלאומית

3.       הליברלית

ועל כך כותב הרב קוק:

            "הדבר מובן שבמצב בריא יש צורך בשלשת בכוחות האלה גם יחד, ותמיד צריכים אנו לשאוף לבוא לידי המצב הבריא הזה אשר שלשת הכוחות הללו יחד יהיו שולטים בנו בכל מלואם וטובם…שכל אחד…ידע להשתמש בכוחות שהם מוצאים להם מקלטים באנשים אחרים ובסיעות אחרות למען ישלים את עצמו ואת סיעתו…באופן זה נוכל לקוות להגיע למצב של חיים הראויים לגוי אחד בארץ"[8].

חומר לעיון

1.       צבי ירון "משנתו של הרב קוק" עמ' 254-255, 282-284

2.       הרב א. א. קפלן "בעקבות הראיה" עמ' פ"ה-צ' (על היחס להרצל)

3.       א. רביצקי "הקץ המגולה ומדינת היהודים" עמ' 135-140

4.       הר' יעקב פילבר "איילת השחר" עמ' קפ"ז