Resource Details
Pidyon Shvuyim - פדיון שבויים
Stats:
Viewed:
3808
Downloaded:
1347
Rate it:
(rated 385 times)
Downloaded the Resource and have something to share?
Have any questions for the folks who have already used this resource?
This is the place!
Resource Type: Peula in: English
Age 14 - 18
Group Size 10 - 30
Estimated Time: 30 minutes
Pidyon Shvuyim.doc (27 KB)
- The Peula is about the dilemma of negotiating with terrorists.
- The Peula is about the dilemma of negotiating with terrorists.
Usually people are against negotiation.
- The session will start by reading part of Ron Arad letter to his family/ can be found on the web. You should make the chnichim feel the hardship of captivity. Emphasize Ron’s wards that
is not a place to be in and his request from his family to do everything to save him. – Use source No. 1 the importance of saving a prisoner.Lebanon - Trigger question – what should we do for Ron.
- Can we negotiate with terrorists?
- The story of the Maharal refusal to be released – discussion pro con
- Source No 2 the boundaries of the obligation to save.
- For an advanced group Source 3. Sometimes we are aloud to give away one person to save others. Are we permitted to risk lives to save a captive (Nachshon Waxman story) ? – In the story brought in No. 3 there is different answer and different moral decision in the Halacha and Midat Chasidut – discuss.
- The conclusion is that giving up to terror has legal outcomes and basicly it is not permitted.
LET MY PEOPLE GO
פדיון שבוים מצוה רבה היא. אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן "דפדיון שבוים מצוה רבה היא" א"ל דכתיב " והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי", ואמר רבי יוחנן כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו חרב קשה ממות אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא אי בעית אימא סברא האי קא מינוול והאי לא קא מינוול ואבע"א קרא יקר בעיני ה' המותה לחסידיו רעב קשה מחרב איבעית אימא סברא האי קא מצטער והאי לא קא מצטער איבעית אימא קרא טובים היו חללי חרב מחללי רעב שבי [קשה מכולם] דכולהו איתנהו ביה:
משנה מסכת גיטין דף מה, א
אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם רשב"ג אומר מפני תקנת השבויין:
ירושלמי תרומות פ"ח דף מו ע"ב
סיעות בני אדם שהיו מהלכים בדרך ופגעו להם גויים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם. אפילו כולם נהרגים לא ימסרו נפש אחת מישראל. ייחדו להם אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ואל ייהרגו. אמר רבי שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי
מעשה והמלכות תבעה את עולא בר קשב, ברח והלך ללוד אצל ר' יהושע בן לוי, באו הרומאים והקיפו את העיר אמרו להן אם אין אתם נותנים אותו לנו נחריב את העיר. עלה אליו ריב"ל ושידלו ונתנוהו להם. והיה אליהו הנביא זכור לטוב רגיל להתגלות אליו ולא התגלה, וצם כמה צומות עד שהתגלה אליו. אמר לו אלהו וכי אני מתגלה למוסרים? אמר לו ריב"ל ולא
משנה עשיתי? אמר לו וזו משנת חסידים?!
רבי מאיר מרוטנבורג, 1215-1293
מגדולי הרבנים באשכנז. נתפס בשבי, והושם בכלא אנזיסהים שבאלזס. הקיסר הרשע רודולף תבע עבור פדיונו סכום עצום. תלמידיו הרבים רצו לאסוף את הכסף עבור פדיונו, משום שגם לפי ההלכה, אם מדובר בתלמיד-חכם גדול-הדור, מותר לשלם עבור פדיונו כל סכום שבעולם. אולם המהר"ם הורה להם שלא לפדותו, משום שהבין בדעתו, שאם ישלמו עבור פדות נפשו ממון עצום כל-כך, ימשיכו שונאי ישראל לתפוס רבנים נוספים ויתבעו עבורם סכומי עתק. על כן הורה לתלמידיו שלא לפדותו. וכך שהה המהר"ם מרוטנבורג במשך שבע שנים במאסר, עד ליום פטירתו.