מטרת הפעולה: לגרום לחניכים לדון לכף זכות ולהסתכל על התמונה השלמה.

        בס"ד

פעולה על לדון לכף זכות

       כתבה- ענבל וינברגר

 ניסית פעם להכנס לנעליים של מישהו אחר?!

מטרת הפעולה: לגרום לחניכים לדון לכף זכות ולהסתכל על התמונה השלמה.

גיל החניכים: ד'-ח', (תלוי ברמה ובמקורות שמשלבים)

אמצעי עזר:  - ספרים של "איפה אפי" (WOLDOW)

- תמונות של תעתועי ראיה- שאפשר לראות שני דברים ותמונות שצריך להתרכז ואז רואים ציור.

-  סיפורי מקרה (נספח מספר 1)

- לגילאים גדולים- המשנה- "הווי דן את כל האדם לכף זכות" עם אחד הפירושים.

 מהלך הפעולה:

חלק ראשון-  משחקים משחק מעגל- "אקווקה"\ "טמפה-טמפה"\ כל משחק אחר שאפשר להפסל בו. ואז כל מי שנפסל יוצא מהמעגל ומוריד נעליים. כל הנפסלים מחליפים בינהם נעליים וממשיכים לשחק עד שכולם ייפסלו. לאחר שכולם עם נעליים לא שלהם (אם יש חניך שזה ממש מגעיל אותו אפשר להסתפק בהחלפת הנעליים בין שמאל לימין), משחקיפ משחקי ריצה- לדוגמה- מירוץ שליחים, קשירת שרוכי נעליים אחד לשני וכולם צריכים לרוץ מקצה לקצה, "תיפסוני", הכדרים באים וכ'ו.

חלק שני- שואלים את החניכים איך היה לנעול נעליים של מישהו אחר- צפוי שכולם יגידו שהיה קשה וחלק נפלו או כמעט נפלו, וזה לא היה במידה שלהם...

מחלקים את החניכים לשתי קבוצות ולכל קבוצה נותנים אחד מסיפורי המקרה (נספח 1) ומבקשים מכל קבוצה להציג שני סופים שונים למקרה. אם הם לא מבינים אפשר לכוון אותם- סוף אחד יהיה כעס, קפיצה למסקנות (יעל תכעס על מיכל שהיא חיטטה לה בתיק ואולי גנבה משהו, תלשין עליה וכ'ו) וסוף שני- ניסיון להדברות, להבנה, חשיבה חיובית (יעל תשאל את מיכל מה בדיוק היא חיפשה בתיק שלה...)

חלק שלישי- מחלקים את החניכים לקבוצות לפי מספר הספרי "איפה אפי" שיש ברשותכם. עורכים תחרות בין הקבוצות איזו קבוצה מוצאת יותר מהר את אפי.

מראים את התמונות של תעתועי הראיה ושואלים מה הם שני הציורים.

לגדולים- אפשר ללמוד עכשיו את המשנה מאבות "הווי דן את כל האדם לכף זכות" ולעורר דיון על הסוגיה.

סיכום- (להשקיע בסיכום כי הוא חשוב...)

הרבה פעמים בחיים אנחנו ממהרים לכעוס על מישהו, לדון אותו לכף חובה, להתעצבן, לא מנסים להבין את המניעים למעשה ולפעמים טועים טעויות חמורות בהבנת החבר. ראינו שזה "לא קל להכנס לנעליים של מישהו אחר", אבל חייבים לעשות את זה תמיד לפני ששופטים את החבר. לכל מקרה יש שתי דרכי גישה וזה תלוי בנו איך נבחר להגיב. לפעמים אנחנו לא יודעים מה מסתתר מאחורי החלטות מסויימות או מעשים מסויימים ואנחנו צריכים לפתח אצלנו מידה של ראיית הטוב. גם לגבי הספר- אם מסתכלים על כל העמוד- אין משהו מיוחד, אבל אם מחפשים בכוונה את אפי מוצאים אותו... ובציורים- יש שתי דרכי התבוננות, כל זווית שמסתכלים רואים משהו אחר. לכן חשוב להקפיד לא לקפוץ למסקנות, לברר, לדבר על דברים שלא מובנים לנו ופתאום נגלה דברים חדשים.

בהצלחה!!

נספח 1

סיפור ראשון-

"כל הכיתה כבר יצאה לשיעור ספורט ורק מיכל נשארה אחרונה לעשות "קוקו" בשיער, כי היא ידעה שהמורה לא אוהבת שהיא מגיעה עם שיער מפוזר. מיכל אספה את שיערה ופתאום נפלה לה הסיכה לתיק של יעל חברתה. מיכל הרגישה מאוד לא בנוח לשלוח את ידה אל התיק של יעל ולחטט אבל מצד שני השיעור מתחיל תכף ושיערה מפוזר. היא הביטה לצדדים ומהר שלחה את ידה לתיק- אבל הסיכה קטנה והתיק גדול, ומיכל מחפשת ומחפשת ובדיוק באותו רגע יעל נכנסה- היא שכחה את המים שלה. יעל ננעצה על פתח הכיתה המומה- "מיכל גנבת?! מה היד שלה עושה בתיק שלי?!" היא תהתה לעצמה. מיכל בדיוק ראתה את יעל ושלפה את ידה מהר מהתיק- "יעל, את לא יודעת מה קרה..." היא התחילה לגמגם...."

איך יעל תגיב?

סיפור שני-

" עידו הלך מהורהר לבית הספר, "מה יהיה עם אמא?" הוא דאג מאוד לשלומה. מאז חלתה לפני שבעיים, הכל השתנה. הבית לא מתפקד אותו דבר. הוא צריך לטפל באחיו הקטנים, לעזור לאבא בבית בכל מטלה אפשרית, אין לו זמן לשחק ולבלות עם חברים כמו שנהג. הוא לא סיפר לאף אחד, גם לא ליוני חברו הטוב ביותר מהגן. הוא לא רוצה שידעו. שידברו, מעדיף לשמור את זה בסוד. עידו כבר ממש היה בשער בית הספר כשפתאום שמע את יוני צועק לו- "עידו, חכה רגע.." עידו נעצר ויוני השיג אותו מתנשף, "תגיד, מה יש לך בזמן האחרון?! לא רואים אותך, לא שומעים אותך" עידו כבש את עיניו בקרקע ולא ידע מה להגיד- "אממ... סתם, אני לומד למבחני סוף השנה" אמר יוני- "אתה?! לומד? ממתי?! מה נהיה לך פתאום, תפסת רצינות?!, אנחנו לא ברמה שלך יותר?!" עידו הרגיש מבוכה- "זה ממש לא העניין, אני פשוט לא יכול כל כך לבלות אחה"צ...." יוני- "למה?! מה הסיפור?!" עידו- "עזוב, אתה לא תבין..."

איך יגיב יוני?