מעשה תלמודי

אליעזר בן הורקנוס היה בנו של הורקנוס, רב גדול בזמנו ואיש עשיר מאוד.

יום אחד, חרש אליעזר בהר כשלפתע, הוא החל לבכות. אביו שאל: "מדוע אתה בוכה? אם חם לך על ההר, אעביר אותך למטה, אל המישור". אליעזר התחיל לחרוש במישור אולם, גם שם הוא בכה.

"מה לך, כי תבכה?" שאל הורקנוס.

"אני רוצה ללמוד תורה", ענה אליעזר. הוא בכה ובכה, עד שבא אלישע הנביא ואמר לו ללכת לירושלים ולחפש את רבי יוחנן בן-זכאי, החכם הגדול ביותר באותו הזמן.

אליעזר הלך לירושלים - וכפי שניחשתם - התחיל לבכות. "אני רוצה ללמוד תורה".

רבי יוחנן בן-זכאי שאל: "לא לימדו אותך אפילו לקרא קריאת 'שמע'?"

"לא", הייתה התשובה.

וכך לימד החכם הגדול רבי יוחנן בן-זכאי את אליעזר את עקרונות היהדות. לאחר זמן מה הוא אמר, "טוב מאוד, אליעזר. הצלחנו במשימתנו. כעת הגיע זמנך ללכת".

אליעזר התחיל לבכות: "אני רוצה ללמוד עוד תורה!"

רבי יוחנן בן-זכאי לימד אותו חומש ותורה שבעל פה, ולאחר זמן מה שוב אמר "אליעזר, הגיע זמנך ללכת".

אליעזר שוב בכה ואמר "אני רוצה ללמוד עוד תורה!"

וכך המשיך ללמוד תורה בעודו יושב בירכתי חדר הלימוד. יום אחד, באופן בלתי צפוי, נכנס פנימה אביו, הורקנוס. רבי יוחנן בן-זכאי הורה לאליעזר לעבור לקדמת החדר ולקרוא מהתורה בקול רם.

לאחר שאליעזר סיים, התרומם הורקנוס ממקומו ובעודו זורח מגאווה, אמר: "אליעזר, בתחילה רציתי להוריש את רכושי לכל בניי, חוץ ממך. אבל כעת אני עומד לתת את כל אשר לי, לך ורק לך!"

אליעזר השיב: "אבי, אילו חשקה נפשי בכסף וזהב, הייתי נשאר לעבוד בחווה. משאת נפשי היחידה היא התורה". וכך הפך רבי אליעזר בן הורקנוס למנהיג בדורו ולמורהו של רבי עקיבא הדגול.