מבוא:

האם קרה לך פעם בעת התפילה שמצאת עצמך מלמל מילים בלי להבין מה בעצם רוצים ממך? בשביל מה כל יום להזכיר את זה? מה זה נוגע אלי?

חז"ל תיקנו נוסח אחיד המבטא את הצרכים הכללים של עם ישראל. אם ברצוננו לרדת לסוף דעתם של חז"ל, גדולי הדורות הקודמים , עלינו ללמוד בראש ובראשונה- אמונה.

לעמוד על משמעותם של מושגים בסיסיים כמו: עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל, בנין המקדש, גאולה וכדומה.

וכדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל: "עבודה שבלב זו תפילה- ואינו ראוי לעבודה כי אם שיהיה במצב דעת יראת ה' כל-כך, עד שיהיו עניני תפילה קרובים אל לבבו".

בס"ד

תלמד ואז תבין.

מבוא:

האם קרה לך פעם בעת התפילה שמצאת עצמך מלמל מילים בלי להבין מה בעצם רוצים ממך? בשביל מה כל יום להזכיר את זה? מה זה נוגע אלי?

חז"ל תיקנו נוסח אחיד המבטא את הצרכים הכללים של עם ישראל. אם ברצוננו לרדת לסוף דעתם של חז"ל, גדולי הדורות הקודמים , עלינו ללמוד בראש ובראשונה- אמונה.

לעמוד על משמעותם של מושגים בסיסיים כמו: עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל, בנין המקדש, גאולה וכדומה.

וכדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל: "עבודה שבלב זו תפילה- ואינו ראוי לעבודה כי אם שיהיה במצב דעת יראת ה' כל-כך, עד שיהיו עניני תפילה קרובים אל לבבו".

מה צריך להכין:

1. צילום לכל קבוצה של הקטע מהמאמר המובא בהמשך.

2. כרזות של מפלגות- ראה בהמשך.

3. סידור לכל חניך.

4. בריסטול+ כלי כתיבה למדריך.

מהלך:

שלב א' : המדריך יחלק את הקבוצה ל- 2 או 3 קבוצות.

כל קבוצה תקבל חלק ממאמר (מובא בהמשך), ותידרש לפענח את הנאמר בו.

כמובן שלא נאמר לחניכים, כי החלק המצולם הוא מחלק ממאמר גדול, ודרושה הבנה של כמה מושגים ורעיונות כללים כדי להבינו.

"תאור זה של התפיסה הנו קווי, וזהה ביסודו לתיאור הקווי של התקשורת שהוצג בפרק הקודם.

הליקויים שמניתי בתיאור הקווי של תקשורת חלים גם על תיאורה הקווי של התפיסה,

אך שני ליקויים בולטים כאן במיוחד. ראשית, אנשים שונים יעבדו מרכיבים שונים על המסר בכוח,

באופנים הנקבעים על ידי ציפיותיהם או מסגרות ההתייחסות השכליות שלהם.

(עדות לכך ימצא הקורא לכשישווה את המשמעויות שהוא מפיק

מקריאת שורות אלה למשמעויות שמפיק קורא אחר.)

אנשים שונים "שומעים" דברים שונים באותו מסר, כאילו מנגנוני העיבוד השכליים שלהם

פועלים על המסר ולא המסר על מנגנוני העיבוד.

לאחר שכל קבוצה תנסה לפענח מה בעצם רצה הכותב לומר,

ישאל המדריך מספר שאלות בקשר למאמר:

*  מה הרעיון הכללי המופיע בקטע?

*  מהו התיאור הקווי?

*  מהם הליקויים של התיאור הקווי?

*  מה הכוונה למסר בכוח?

*  מה פרוש "מסגרות ההתייחסויות השכליות"?

מדוע היה קשה להבין את הכתוב?

איזה מידע היה חסר לכם?

ברור, כי התמצאות בנושא הייתה עוזרת.

שלב ב' : בהפעלה זו ננסה להמחיש לחניכים כי עלינו להכיר דברים מקרוב ,על מנת שנוכל

להזדהות איתם. המדריך יציג כרזות של מפלגות דמיוניות לחניכים:

(ראה בהמשך. כדאי להציג כל כרזה על דף נפרד- כמו בבחירות אמיתיות).

לדוגמא:

הכרזות:

  שלנו! שלנו! שלנו!                                                                      לא שחור לבן.

   על המפה.                               יחד.

כל חניך יתבקש לבחור מפלגה שלדעתו הוא יוכל להזדהות איתה.

האם תוכן הכרזה בלבד מספיק לנו? האם השערה על מצע המפלגה ישכנע אותנו להזדהות איתה?

מה גורם לנו להזדהות עם משהו או מישהו?

האם אפשר לגרום לאדם להזדהות עם רעיונות או אנשים שהוא לא מכיר?

הזדהות נוצרת על ידי חשיפה לדברים חדשים ועל ידי למידתם.

שלב ג' : המדריך יחלק לכל זוג חניכים סידור ויבקש מהם לבחור חלקים שהם מצליחים להזדהות עם הנאמר בהם ,וחלקים מהתפילה שהם לא מצליחים להזדהות איתם.

החניכים יציגו את החלקים הנבחרים והמדריך יכתוב על בריסטול בשתי עמודות נפרדות את

מה שנבחר.

מדוע אנו לא מצליחים להזדהות עם הקטעים שנבחרו?

האם אנחנו מבינים את משמעותם? האם אנו מודעים לחשיבות שלהם?

כדאי מאד להביא בפני החניכים את דף המקורות:" ואם לא ידע...כיצד יתפלל?"

רצוי לצלם מספר עותקים!!!

שלב רביעי:

המדריך יקריא את " התפילה והאדם המודרני" מאת אלי ויזל.

סיכום:

נוכחנו לדעת כי אחד הקשיים המונעים מאיתנו להזדהות עם כל הנאמר בתפילה הוא

חוסר ידיעה או הבנה של מושגים ורעיונות.

לשם כך עלינו להעמיק וללמוד, וכמו שהרב צבי יהודה זצ"ל אומר:"...זהו הלימוד היותר גדול."

בס"ד

התפילה והאדם המודרני./אלי ויזל

בעולם של ימינו, שניטל ממנו צלם אדם, התפילה היא הדבר הנחוץ ביותר הן למאמינים והן

לשאינם מאמינים.

בני נוער רבים יותר ויותר, בפרט אלה הבאים ממשפחות חילוניות, רוצים שילמדו אותם כיצד להתפלל, במה

להאמין, ובמי להאמין ...

 אפשר לחיות בלי תקווה ואולי גם בלי אמת, אך לא בלי תפילה, שהיא החיפוש אחר שתיהן.

התפילה היא תנועה כלפי האלוקים. להתאחד עמו. . . .

איך יקום אדם לפאר ולרומם את הצדק האלוקי ואת רחמי האלוקים בדור של מידאנק

וטרבלינקה?

"אהבה רבה אהבתנו חמלה גדולה ויתרה . . ."

"אהבה רבה" ואושוויץ?

"חמלה גדולה ויתרה" ובלזן?

אלף קהילות שנעקרו משורש ו"עמך אהבת"? איך יתפלל אדם לאחר מה שקרה?

אחת התעלומות היותר נוקבות של אותה תקופה נעוצה בתגובה הדתית של היהודים שהיו מוכנים

להסתכן במוות ובלבד להמשיך בקיום מצוות. היו מהם שצמו ביום כיפור וסרבו לאכול חמץ

בפסח. היו שהקפידו שלא לאכול טריפה מעולם.

אני זוכר, כל ימי אזכור את השחר שם. שחר אפור, העולה על מאות יהודים מסתדרים בשורה

במחנה ומניחים תפילין.

אני זוכר, כל ימי אזכור, את תפילות ראש השנה בחוץ תחת כיפת השמיים.

אני זוכר את המילים המשבחות את אלוקים על טובו ועל רחמיו. על אהבתו את עמו, עם סגולתו.

איך יכלו? איך יכולנו לומר את הדברים האלה שם?

אינני יודע איך.

זוכר אני את אותו אב, שלאחר שמתה עליו אשתו, שראה בענותם של ילדיו ונתעלף ולאחר

שהתעורר מצאם מתים ברעב. הוא פנה לאלוקים ואמר: "ריבון העולמים, הרבה אתה עושה

שאעזוב דתי, תדע נאמנה שעל כורחם של יושבי שמיים יהודי אני, יהודי אהיה ולא יועיל כל מה

שהבאת ותביא עלי".

אני אומר מתוך אמונה, מתוך אמונה שלמה, שיהודי ירא שמיים שם, חזק היה יותר מקודמיו בכל

מקום שהוא. חזק יותר מן הכוחות שהיו ערוכים נגדו לכלותו.

"אהבה רבה אהבתנו" - כיצד ימשיך היהודי המודרני ולומר זאת?

הוא יאמר, מפני שיהודים אחרים אמרו זאת לפניו.

יהיו אשר יהיו קשייו, הרגשתו היא, כי אסור לו להיות האחרון בשלשלת. אסור שהיא תפסק עמו.

ביסודו של דבר, התפילה היא פועל אמונה במלוא מובן המילה. אמונה באלוקים כאדון ההיסטוריה.

אטימותו של האדם לתפילה הינה עונש יותר מאשר חטא.

להתפלל, פירושו לפרוץ את הבדידות, את פחד הבדידות. מה שתורה עושה לשכל, תפילה עושה לנשמה.

אך בעוד לומד התורה יכול שיחוש בדידות, לא כך המתפלל. יהודי שמתפלל מתקשר בכך

לכלל ישראל. משום כך מדגישה היהדות את התפילה בציבור . . .

"ממעמקים קראתיך ה'" - פירושו יהיה, למרות ה"ממעמקים" - קראתיך ה'!

למרות מה שעוללו לעמך, אנו מאמינים לך. אנו משבחים אותך.

ככל שירבו הניסיונות כך יחזק השיר ותגדל ההתלהבות.

מכאן אפשר להסיק שלימוד אמונה קודם ללימוד תפילה.

בס"ד

"ואם לא ידע...כיצד יתפלל?"

שאלה.

מובן לי דבר ה' להתפלל, אבל אני לא מרגישה ממש שאני מדברת עם ריבונו של עולם, עם כל ההשלכות שיש לזה,

ואני לא חשה השתוקקות אמיתית שצריכה להיות בתפילה.

תשובה.

ומה שאת לא חשה קירבת ה' בזמן התפילה, הדבר הזה יבוא לידי תיקון אי"ה על ידי התבוננות לפני התפילה מהי תפילה, ועיון תפילה להבין תוכן ענייניה של תפילה באופן פרטי, ומעל זה ערכה הכללי של תפילה.

ואין לשער את האושר הפנימי והרוממות הנשמתית שהתפילה מביאה לאדם כאשר היא כתיקונה ומכאן אנו

מבינים כמה ראוי לאדם לעסוק בעיון תפילה.

(תשובת הרב אבינר. מתוך עיטורי כהנים גיליון 117).

כל זמן שלא ילמד לעצמו-

שתתברר לו מעלת נשמת האדם, ומעלת ישראל ,ומעלת הארץ הקדושה,

 וההשתוקקות הראויה לכל איש מישראל לבנין המקדש,

 וגדולת ישראל והתרוממותם בעולם,

 כמעט שאי אפשר לטעום טעם עבודה.

שהרי כיון שחז"ל אמרו על הפסוק:

"ולעבדו בכל לבבכם"-

'עבודה שבלב זו תפילה',

אם כן, התפילה היא בחינת העבודה,

ואינו ראוי לעבודה כי אם כשיהיו במצב דעת יראת ה' כל-כך-

עד שיהיו ענייני התפילה קרובים אל לבבו.

ואם לא ידע מעלת נפשו איך יתפלל ברצון שלם?

 והרגשת חסרון, שיחנהו השי"ת -דעה בינה והשכל,

כיון שאינו מכיר, אחרי שיש לו עושר וכבוד וכל טוב, מה חסר לו ?אם חס וחלילה לא ישכיל ויבין,

 אם כן צריך ללמוד ולהעמיק, עד שיצויר לו בבירור וידיעה שלמה גודל חסרונו-

לדעה בינה והשכל ,יצמא לזה ויתפלל באהבה מקירות לב שיחנהו השי"ת בזה,

 וה' הטוב לא ימנע טובו להולכים בתמים.

ואם לא ידע מעלת ישראל, איך יתפלל בלב שלם על גאולתם?

 שודאי אין הכוונה רצויה בתפילת - 'ברכת גואל ישראל', רק על מכאובי נפשו,

 שמרגיש מצד עצמו מעול הגלות .כי ענין הברכה מעיד, שהרצון בה מצד מעלת ישראל וקדושתם.

 ואם לא ישכיל מעלת הארץ הקדושה ,וסגולתה ,וקדושתה,- איך יתפלל על בנין ירושלים?

 והתפילה היא דווקא מקירות הלב כשמרגיש שהוא חסר בדבר.

(מוסר אביך, עמוד יט- הרב אברהם הכהן קוק זצ"ל.)

"אמונה היא דבר שצריך לימוד.

אמונה אינה מצטמצמת -

באמירת "אני מאמין",

בזמר "אני מאמין",

או ריקוד "אני מאמין"...

יש לשנן ולחזק בקרבנו את יסודות האמונה ,

עד שתהיה להכרה וידיעה שלמה באדם כולו, ככל נשמת חייו,

ומתוך כך היא מתגלה בשכלו, ברגש ובשאר חושיו.

אמונה היא הלימוד היותר גדול..."

(הרב צבי יהודה.)