יש לנו לפעמים נטייה לזלזל באנשים. מי שלא "בראש" שלי, חושב כמוני או לא מ"החבר'ה",אינו ראוי ליחס של כבוד.

אנו רוצים שיכבדו אותנו אבל האם אנחנו מוכנים לכבד אחרים?!

מטרה:

1. שהחניך יכיר בשונות בין אנשים. (כלומר, מאיפה נובע הקושי לכבד אנשים)

2. החניך יבין כי עלינו לכבד כל אדם.

שלבים:

1.חשיבות הכבוד שלי

2. הכרת השונות בין אנשים

3. מדוע אנו נתקלים בקושי לכבד אחרים-זכות לכבוד של כל אחד

4.סיכום הפעולה

מהלך הפעולה:

1. חשוב לי הכבוד שלי-

משחק "פינוקיו" (הוראות המשחק: הקבוצה עומדת במעגל ובסיבוב רשאי כל שחקן בתורו ל"תקוף" שחקן אחר ע"י נסיון לדרוך לו על הרגל, במקרה והצליח אותו שחקן שדרכו לו על הרגל יוצא מן המעגל וכן הלאה עד שנותר מנצח אחד)

לאחר המשחק נעלה את השאלה: כיצד הרגיש מי שדרכו עליו?

ניתן לפתח את הדיון לכיוון של מתי "דרכו" עלי, פגעו בי וכיצד הרגשתי.

מסר: אף אחד לא אוהב ש"דורכים עליו". הבנה של חוסר הנעימות הנגרם לי, או לאחר כתוצאה מכך.

2. אנשים שונים-

נחלק את המשתתפים למס' קבוצות כאשר כל קבוצה תקבל דמות:

- מיכל, נערה בת 16. גרה בוילת פאר במרכז הארץ, אוכלת רק במסעדות יוקרה, מעריצה נלהבת של מדונה     ורוצה להיות דוגמנית שתהיה גדולה.

-  שמעון, לומד בישיבה גבוהה, שיר אהוב- "משיח" לומד ועוסק בתורה וכשהיה גדול חולם להיות רב גדול.

-  דגן, קיבוצניק שנמצא עכשיו ב"טרק" באוסטריה. בארץ היה מגדל מלונים, שהיה גדול רוצה להיות בעל       מסעדת מאכלי ים יוקרתית.

כל קבוצה תצטרך להציג כיצד תנהג, תגיב במקרים הבאים:

- חנית בסמוך למשאית אשפה וכשחזר\ת גילה\ית שכל הזבל שבמשאית נשפך על מכוניתך.

-זכית בפרס כספי גדול, מה תעשה עם בכסף?

-מה הרגשתך כלפי עם ישראל.

בסוף ההצגה נעלה שאלה לדיון:

מה גרם לתגובות השונות בין הדמויות, מדוע הם הציגו את הדמוויות ותגובתן בדרך שונה?

האם היו דמויות שיותר התחברתי עליהן או הייתי מגיב כמוהן במקרה דומה?

מסר: הכרה בדרך היתולית כי אנשים שונים אחד מן השנים בטבעם

3. כל אחד ראוי לכבוד-

נפזר כרטיסיות עם תמונות של דמויות מוכרות ודמויות אנונימיות בעלות מראה "מפליל".

כל חניך יתבקש לבחור תמונה ולהסביר האם הוא מכבד אותה או האם לדעתו הוא ראוי לכבוד.

בדיון להעלות את הנקודה כי כולנו נבראנו ב"צלם ה'" ועל כן עלינו לכבד כל אדם)

מסר: לפעמים אנו מייחסים אנשים לקבוצות אכלוסיה מסוימת או באים אם דעה קדומה על אנשים ולכן קשה לנו לכבד אותם אבל אנו צריכים לזכור שכל אדם ראוי לכבוד.

4.סיכום-

נולדנו שונים אחד מהשני, כל אחד למשפחה אחרת ובחברה שונה ולכן גם אישיותינו המושפעת מכך שונה.

אנחנו רוצים לחיות בחברה שמכבדת, וכמו שאין אנו רוצים שיזלזלו בנו כך עלינו לנהוג כלפי אחרים.

אין זה דבר פשוט כי כמובן שמטבענו שנתחבר ונעירך אנשים הדומים לנו בסגנון ובמחשבה, אולם זה אפשרי אם נזכור שבכל אחד מאיתנו יש "צלם אלוקים" ואתו אדם כמונו נברא ע"י הקב"ה ולכן הוא ראוי לכבוד.

( אפשרות להרחבה:  לשייך את הפעולה לכבוד הדדי על רקע הארועים הפוליטיים-חברתיים המתרחשים במדינה, בעיות אלימות וכו' כאשר כבוד הדדי היה יכול לפתור את אותם בעיות.)