מטרת הפעולה: התלמיד יבין את הקשר החזק בין עמ"י לא"י, קשר שהתחיל בתקופת אברהם אבינו ונמשך עד ימינו.

גוף הפעולה:

שלב א': הצגה על ציונה וישראל

אציג בפני הילדים את סיפורם של ציונה וישראל, העוסק בבני זוג שהחליטו להתחתן ורגע לפני החתונה החתן,ישראל, נעלם. ההצגה מתארת את התנהגותה של ציונה אשר מסרבת להשלים עם היעלמות בעלה, ולהמשיך בחייה (כפי שהיינו מצפים), אלא יושבת במשך שנים על גבי שנים מול החלון בציפייה שישוב, אינה אוכלת או שותה, מזניחה את עצמה, ואפילו את שמלת הכלולות שלה מסרבת להוריד למרות ההפצרות החוזרות ונשנות מצד הוריה המודאגים. רק אחרי שנים רבות חוזר ישראל אל אהובתו שמקבלת אותו בזרועות פתוחות.

{כמובן שהסיפור הוא משל לארץ ישראל ועם ישראל. החתן ישראל הוא עמ"י, שנדד מארצו במשך שנים רבות, וציונה היא ארץ-ישראל שעמדה במשך שנים שוממה ומוזנחת ורק ציפתה שאהובה עמ"י ישוב אליה, אחרי אלפיים שנות גלות ברחבי העולם.} עוד הוסיף שלמרות ניסיונות עמים שונים להפריח אותה במשך השנים, ארץ-ישראל נשארה נאמנה לעם-ישראל ונותרה בשיממונה עד בואנו מהגלות. זוהי עובדה היסטורית שעד שבאנו ארצה לא היה כאן כלום כמו שכתב מארק טווין ביומנו לאחר ביקורו בארץ לפני 140 שנה בערך, ובו הוא מתאר  את א"י כארץ חרבה ומקוללת . כל הפריחה,הבניה, היופי שמסביב – כל אלו הם רק מאז שאנו הגענו הנה.

זוהי ברכה שבירך הקב"ה את עמ"י , כשהם לא יהיו כאן הארץ תישאר שוממה ותחכה לשובם, ולא תיתפס ע"י עמים אחרים, כדי שכאשר בנ"י יסיימו את הגלות הם יוכלו לשוב לכאן.

שלב ב':דומינו ראלי

משחק דומינו ראלי . אחלק את הילדים לקבוצות שיתחרו ביניהן על בניית מסלולי דומינו עומדים. לאחר מכן יתבקשו להפיל דומינו אחד בלבד. (התוצאה:הכל יתפרק)

{כל דומינו מקרין על חברו הבא אחריו,ומשפיע עליו. כך גם היה המצב  עם הכמיהה לשוב לארץ האבות. אב העביר לבנו את השאיפה, וכך הרצון עבר מדור לדור עד שלבסוף הוגשם.}

שלב ג':ביטויי רצון השיבה לארץ בתפילה

אתלה לילדים קטעים שונים הלקוחים מתוך התפילה, ואראה להם איך כבר בימים בהם תוקנה התפילה ונכתב הנוסח, ערגו לקראת השיבה לארץ.

שלב ד': הצעת אוגנדה

אספר לילדים רקע קצר על הצעת אוגנדה, ואחלק אותם לשני קבוצות: אחת תהיה בעד ההצעה, בעוד השנייה תתנגד לה. לכל קבוצה אחלק כרטיס עם טיעונים: בעד או נגד כדי לסייע להם להעלות את טענותיהם.

שלב ה':שיר

1. אחלק לילדים את מילות השיר "אהבת ישראל בנשמה", ואקרא אותו (בלי מנגינה עדיין...)

2. אשמיע לילדים את השיר.

{בשיר מבוטא הרצון העז להגיע לארץ-ישראל, החלום הגדול שהיה במשך הדורות: "אלפיים שנה אני נודד..." עמ"י נדד מחוץ לארצו 2000 שנה ותמיד "מחפש את הארץ אותה אני אוהב"- עמ"י לא השתקע בארצות הגולה אלא תמיד שאף לחזור אל מכורתו.}

שלב ו':סיפור "השעון שעבר בירושה"

1. אספר לידים את הסיפור על "השעון שעבר בירושה" {הסיפור מספר על  אדם שהיה לו שעון שעבר מדור לדור במשפחתו והוא לא הסכים למכור אותו בעד שום הון שבעולם בגלל חשיבותו)

2. אפתח עם הילדים דיון: האם נראה לכם שהבן מכר את השעון למוזיאון? האם אתם הייתם מוכרים? ( אכוון את הילדים לכך שהשעון עבר בירושה במשך דורות ויש לו משמעות רבה במשפחה)

{אגלה לילדים שמשל השעון הוא משל לארץ-ישראל, השעון מסמל את א"י שעברה עלינו בירושה מדור לדור. הקשר של עמ"י לארצו הוא קשר עמוק, בגלל כל מה שהוא עבר ועובר בארץ, ובגלל ההבטחה של אלוקים שא"י היא של עמ"י.}

סיכום:

ראינו שיש קשר מיוחד בין א"י לעמ"י: עמ"י  נדד מחוץ לארץ-ישראל  2000 שנה וא"י חיכתה לו בכל הזמן הזה, כמו כן גם עמ"י לא השתקע בארצות הגולה אלא תמיד שאף לחזור לא"י, בכל דור ודור היה קיים הרצון והכמיהה לא"י, ואפילו ראינו זאת בתפילה. הקשר המיוחד גם מתבטא בהבטחת הקב"ה שארץ-ישראל היא של עמ"י. לכן צריך לדעת כמה חשוב להיות בארץ ולא בארץ אחרת. לכל עם יש בית כמו שלכל חיה יש בית משלה והבית של עמ"י זה ארץ-ישראל ולכן חשוב לנו להיות כאן כי זה הבית שלנו.

נספחים:

-טקסט ההצגה (נספח מס' 1)

-כרטיסיות עם קטעים מהתפילה (נספח 2)

-כרטיסיות עם טיעונים (נספח 3)

-מילות השיר "אהבת ישראל בנשמה" (נספח 4)

-                                                                                             

נספח מס' 1-

                                     הצגה-ציונה וישראל

מערכה א': ציונה וישראל

ישראל: ציונה אהובתי! וואי, כמה שאת יפה!

ציונה:הו, ישראל !הפסק כבר! אתה גורם לי מבוכה...

ישראל: כשאור הירח על פנייך, ציונה, אין כמוך! מכל הבנות בעולם!

ציונה: וואוו... זה ממש כמו בשיר!! (מתחנחנת בצחקוק טיפשי)

ישראל: אני אוהב אותך, ציונה! את האחת בשבילי.

ציונה: באמת?! וואוו!! וגם אני אותך, כמובן, ישראלו'ש שלי! (מצחקקת בטיפשות...)

ציונה: ישראל, אתה באמת מרגיש כך?

ישראל:בטח ציונה, בבת עיני. את הכי בשבילי! (ציונה מצחקקת בטיפשות...)

ישראל: ציונה?

ציונה: כן , ישראל אהובי?

ישראל: אם כבר, אז למה אנחנו מחכים?

ציונה: מה זאת אומרת...?

ישראל: ציונה יפה מקסימה ונושנושית שלי, (כורע ברך)

(ציונה מתרגשת ומצחקקת ועושה תנועות נרגשות בידיים)

ישראל: אהובה שלי, התנשאי לי?

ציונה: (צורחת אה!!!!!!!) כן!! כמובן!!!!!

(הם אוחזים זה בידה של זו)

ציונה:מתי?

ישראל: שבוע הבא, אני כבר לא יכול לחכות!

ציונה: גם אני לא יכולה לחכות! זה יהיה כ"כ מרגש... ישראל, מה צריך להכין?

ישראל: אני אדאג לכל, ציונה אהובתי. אל תדאגי!

הכיני את קרובייך ליום שני בע"ה.

מערכה ב': {ציונה לבד}

ציונה: וואוו! אני כבר לא יכולה לחכות! (רצה מצד לצד) אני חייבת להתארגן! חייבת לרוץ!!

מערכה ג': ציונה ואמא

{חתונה}

ציונה: היום הגדול הגיע! וואוו!! איזו התרגשות! לא אכלתי כבר יומיים! אני רק מחכה לרגע שבו נהיה אני וישראל מאוחדים סופסוף ברית הנישואים!

אמא: קולולולולוש!! מזל  טוב ציונה, מזל-טוב! שתזכי להמונמון ילדים קטנים וחמודים!

ציונה: תודה אמא, תודה! (מסתכלת הרחק במבט מודאג)

אמא: ואיזה חתן הוא זה שמצאת! ממש איש אשכולות! בחור:* (נשיקה), משכמו ומעלה! אחלה חתן...

ציונה: כן, אה?

אמא: רק... יקירתי, איפה החתן? הוא מאחר במקצת הייתי אומרת, לא? כל האורחים כבר באו! רוצים כבר להתחיל בחופה! אפילו כבוד הרב כבר כאן...

מערכה ד': ציונה ואמא

{כעבור כמה שעות...}

ציונה: (ציונה בוכה על ברכי אמא ) איך הוא יכול לעשות לי את זה?איך?

אמא: אני לא יודעת, ציונה יקירתי, אני לא יודעת. זה נורא.

ציונה:(בוכה וממלמלת דברים בלתי מוסברים...)

מערכה ה':

{כעבור אלפיים שנה}

אמא: ציונה!! סרגתי לך עוד סוודר חדש! מה דעתך על צבע סגול?

ציונה: לא, תודה אמא נחמד מצידך.

אמא: (פונה לקהל) אני לא יודעת מה לעשות איתה! היא לא מוכנה להחליף בגדים! כבר אלפיים שנה שהיא לובשת את אותה שמלת כלה מרופטת. לא הגיע הזמן להתגבר על זה? הוא לא יחזור, היא לא קולטת?

( פונה לציונה)-ציונה את מוכרחה להתבגר עליו!

ציונה: הוא יבוא , אני אומרת לך, תאמיני לי! אני מאמינה... אני בטוחה בזה! אני מרגישה את זה! אבל מתי?? (רצה אל החלון)  מתי? אמור לי , ישראל, מתי? שלח לי איזה סימן חיים. הכל כבר מוכן, רק תגיע. אני לא אכעס, אני מבטיחה! אני מבטיחה... (מתייפחת)

מערכה ו':

{כעבור מספר שעות...}

אמא: ציונה, תראי איך שאת נראית. לא אוכלת, לא שותה. ציונה , התעוררי! קומי. צאי. יש מישהו שמחכה לך בסלון.

(ציונה קמה בסערה ורצה לבחוץ)

{היא רואה את ישראל, רצה אליו ואומרת לו- }

ציונה: איפה היית כ"כ הרבה זמן? חיכיתי לך, אפילו לא הורדתי את השמלה.

ישראל: הייתי בשבי, אל תשאלי, יתעללו בי, יתנכלו אלי, אבל לא היה יום שלא חשבתי עליך, כתבתי לך שירים ומכתבים, אבל לצערי לא יכולתי לשלוח אותם.

פונה לקהל- אבל אתם יודעים מה, אני חייב לפצות אותה איך שהוא- מה אני יעשה?(משתפת את הילדים)

אני יודע מה- את יודעת מה ציונה אני לא יכול לחכות יותר! זהו, כאן ועכשיו!

ציונה: עכשיו,עכשיו?

ישראל: כן, עכשיו עכשיו!

מוציא כוס חד-פעמית ואומר- "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני , תדבק לשוני לחיכי אם לא יזכרכי, אם לא אעלך על ראש שימחתי"

שובר את הכוס וציונה וישראל רוקדים ואומרים תודה רבה.

נספח מס' 2-

קטעים מהתפילה:

"ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" (ברכת המזון)

"בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" (סדר תיקון חצות)

"...משמח ציון בבניינה" (שחרית של שבת, ברכות ההפטרה)

"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון" (תהילים)

"ותחזינה עיננו בשובך לציון..." (תפילת שמונה עשרה)

נספח מס' 3-

טיעונים:

1. למה שהבריטים ישתכנעו להביא לנו את הארץ?

כ"כ הרבה רבים עליה, למה שדווקא אנחנו נזכה בה?

2. עמ"י נמצא בסכנה גדולה, הגויים הורגים אותנו בארצות השונות, ועמ"י חייב שתהיה לו מדינה משלו כדי שבה יהיה מוגן. אחרת, חס וחלילה העם כולו ירצח.

3. חיכינו כ"כ הרבה זמן לא"י אך לשווא.

כעת הגיע הזמן להשלים עם המציאות שא"י כנראה לא תהיה שלנו, ולהמשיך הלאה. אין טעם לחלום על משהו דמיוני, אחרי אלפיים שנה הגיע הזמן להיות אנשים מעשיים.

4. חיכינו כ"כ הרבה זמן לארץ הזאת עוד מימי אבות אבותינו. דווקא עכשיו, כשסוף-סוף התארגנו כדי לנסות לקבל את הארץ, כשהארץ כ"כ קרובה, נוותר?

5. אם נתיישב באוגנדה, ונקים שמה מדינה משלנו, אף-אחד כבר לא יסכים להשיב את ארץ אבותינו שעליה חלמנו כ"כ הרבה. גם אנחנו כבר לא נרצה לצאת מאוגנדה אחרי שהתמקמנו שם.

נספח מס' 4-

מילות השיר-" אהבת ישראל בנשמה"                  שלום על ישראל

"אלפיים שנה אני נודד                                       אני מאמין."

מחפש את הארץ אותה אני אוהב

כל יום מחדש הלב נשבר,

כל יום מחדש אולי מחר

מתי הגאולה?

אני מאמין באמונה שלמה

בביאת המשיח ,

בארץ ישראל של אהבה

בכל יום שמגיע או...

הנה , הנה זה בא

אהבת ישראל בנשמה

כל בוקר ציון,

אליך אני מתפלל

לא ינום,לא ישן

שומר ישראל

כל יום מחדש אני אוהב,

כל יום מחדש,עם כל הלב