המטרה: החניכים יבינו שלכל מטבע יש שני צדדים ואפילו יותר מכך וזה לגיטימי, דעה של בן-אדם נובעת עפ"י רוב מהמקום בו הוא נמצא, לכן עלינו להכיר כל עמדה מנקודת המבט של האחר, לבחון את הדברים מזווית הראיה שלו ולכבד אותו על כך.

ציוד:

מילקי לכולם?

ציורים עם דו משמעות

קופסא גדולה, מאויירת ועם ממתקים בפנים....

הקדמה: מספרים לחניכים קודם כל תקציר על מה קרה בכיכר רבין ומדוע זה קרה. כדאי כמה שפחות להיכנס לפוליטיקה....

המהלך:

שלב א'- הבנה שיש הרבה דעות שונות ומגוונות.

1.    משחק הכרות שיש בו גם מסר לפעילות - כל אחד אומר את שמו ואיך הוא אוכל את המילקי שלו. מסר - אותו מילקי ובכל זאת כל אחד אוכל אותו אחרת, אותו אירוע וכל אחד מגיב עליו אחרת.

2.    מחלקים לכל תלמיד ציור עם דו משמעות (במבט ראשון זו אישה זקנה ובמבט שני זו אישה צעירה וכו'), ולכל חניך ישנה אפשרות לראות את שתי המשמעויות אם רק יתאמץ וירצה בכך. שואלים את החניכים איזו צורה הם רואים? כך גם אנו ביחסינו אל דעות האחר, צריכים קודם כל לדעת שקיימת דעה נוספת (וצריך לנסות ולראות את הדברים דרך עינו של האחר), תמיד מול הדעה שלנו עומדת דעה שונה לגמרי, אנחנו לא לבד בעולם.

3.    להיכנס לנעלי האחר - מבקשים מכל החניכים לעמוד בשורה ואז מבקשים מהם לחלוץ את נעליהם. עכשיו כולם צריכים לזוז מקום אחד ימינה ולהיכנס לזוג נעליים של מישהו אחר מהקבוצה, מבקשים מהם לפסוע מספר צעדים (אפשר גם לשחק מרוץ שליחים) ושואלים אותם - איך ההרגשה? חלק מהתלמידים יענו שזה לא נוח, מעצבן, הם אף פעם לא ניסו זאת בעבר.  קשה לנו להיכנס לנעליו של האחר, לראות את עמדותיו מנקודת מבטו משום שזהו דבר שאנו לא מורגלים בו, זו לא פעולה קלה אך רק כך אפשר לחיות ביחד.

שלב ב'- הבנה שהדיעות נובעות מכך שכל אחד מגיע מנקודת הסתכלות שונה ומדרך מחשבה שונה.

1.    מה גורם לאנשים לנקוט עמדות שונות / דעות שונות?

  לצורך כך מציבים במרכז החדר קופסא שבכל צד שלה ציורים שונים, חלק מהציורים משותפים אך הרוב לא.

מושיבים כל קבוצת חניכים כך שיראו רק צד אחד של הקופסא ושואלים אותם מה הם רואים? (חלק מהתלמידים יושבים לצידי הקופסא, חלק עומדים ורואים את הקופסא מלמעלה, חלק יושבים על הרצפה).

שואלים אם יש חניכים המעוניינים להחליף את המקום בו הם נמצאים עכשיו. השוני במה שכל אחד רואה נובע מהנקודה המסוימת בה הוא נמצא, מהבית בו גדל והתחנך מהסביבה וכמובן - מהאישיות, אדם שנמצא במקום מסוים יכול כתוצאה ממחשבה מעמיקה להחליט שהמקום בו הוא נמצא אינו מתאים לו והוא מעוניין ללכת למקום אחר בקופסא בו יראה את הדברים קצת / הרבה אחרת.

הערה- כדאי שהקופסא תהיה יחסית גבוהה, אטומה, מאויירת בצדדים כשכל צד שונה ושבפנים יהיו ממתקים. את הקופסא כדאי להביא סגורה ולפתוח רק אחרי שכל החניכים עומדים במקום שלהם, כך נוצר שרק חלק מהם יודעים שבפנים יש אוכל!!!

סיכום:

כל אחד מהם ממוקם במקום אחר בקופסא ולכן נקודות הראות הן שונות, חלק מהתגובות נובעות ממקום דתי, ממקום מגורים, מקום או מעמד חברתי ועוד... לכן כל הדעות לגיטימיות ויש לכבד אותן.