בין הקוצים הנפוצים בארץ, בולט הקוץ עַכוּבית הַגַּלְגָּל, שהוא המפורסם בין צמחי הגלגל, אותם צמחים שלעת קיץ מתייבש בסיסם וניתק בבת אחת מהשורש, ואז הוא מתגלגל ברוח ומפיץ את זרעיו. זהו הצמח המוזכר בנבואת הנביא ישעיהו: "וגער בו, ונס ממרחק, ורדף כמוץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה" (ישעיהו יז, י"ג).

בין הבדואים נפוצה אגדה על צמח מיוחד זה, המעורר פחד ובהלה בין רכי הנפש, הנחרדים למראה חזות הקוץ המתגלגל ברוחו ולקולו הרועש:

פעם אחת יצאו שני בדואים לרעות את גמליהם. במהלך נדודיהם הגיעו למקום נידח ומרוחק מכל יישוב ומאהל, שהיו בו רק קוצי העַאכוב ושם פרצה ביניהם מריבה שהפכה לתגרה. ויקם החזק על החלש ויכריעו, ויעמוד להורגו נפש.

ויאמר החלש: "הנך חושב בלבבך כי תהרגני, ואיש לא יידע כי תטמון גופתי בחול, אולם טעות בידך. מעשה הנבלה יוודע ברבים."

וילעג לו הרשע, ויען: "וכי מי יוליך את הקול מן המדבר הזה?"

ויען החלש: "הגלגל הזה, אשר הרוח מגלגלתו, הוא יעיד".

והרשע לא נרתע, ויתקע בו פיגיונו וירצחו נפש ויטמינו בחול. ויחזור הרוצח למאהלו, ואיש לא ידע.

ובאחד הימים, בעודו הולך בדרך עם אישתו, ראה את הגלגל מתגלגל בדרך לפני הרוח, ויצחק בקול גדול. ותשאלנו אישתו לפשר הדבר, ויסרב לענות לה. אך הייתה זאת אישה סקרנית, ותפציר בו רבות, ותצק לו עד כי קצה נפשו בחייו.

ולבסוף לא עמד בלחצה, ויגלה לה את סוד הדמים. והאישה לא אמרה דבר, מטוב ועד רע, ואת דבר המעשה צפנה בליבה.

ויעברו הימים, ויבואו השניים לזיארה (עלייה לרגל והילולה) ליד קבר אחד הנביאים, ושם המון רב חוגג. ובמהלך החגיגה החלו השניים רבים על דבר פעוט ערך, ותפגע האישה בכבודו.

וינף הבעל את מקלו עליה להענישה.

והאישה המוכה זעמה, ותצעק עליו: "הלהרגני אתה אומר, כשם שרצחת את חברך בסתר, ואיש לא ידע?"

וישמעו האנשים שמסביבם, ויתפסו את הרוצח ויחקרוהו, ויתוודה על פשעו הנורא. ועונשו היה עונש מוות.

על כן יאמרו הבדואים את הפתגם: "הגלגל יוליך את הסוד".