פגז אחרון התפוצץ ושתק.                         יהיה לנו בית ירוק ילדתי,

עטפה הדממה את העמק.                         עם אבא ובובה ושסק.

ילדה בגדות יצאה ממקלט                         ולא עוד אימה ילדתי, ילדתי,

ואין בתים עוד במשק.                               ביתי, את בוכה או צוחקת?

"אמא, היה לנו בית ירוק,                          שקיעות באדום וזריחות בזהב

עם אבא ובובה ושסק.                              פוגשות בירק ומים.

הבית איננו ואבא רחוק                             בלי תותחים של אוייב על ההר

אימי, את בוכה או צוחקת?"                      יוריק עוד העמק כפליים.

"הביטי למעלה ביתי, אל ההר,                  זורם הירדן ומתפתל כשיכור

ההר שהיה כמפלצת.                               פריחה את העמק נושקת.

עוד יש תותחים, ילדתי, על ההר,               ואיש לא יסב את מימיו לאחור

אך הם מאיימים על דמשק.                       ביתי, את בוכה או צוחקת?

הביטי למעלה ביתי, לגולן.                        זורם הירדן, בין גדות יעבור,

שם יש חיילים אך להבא,                         פריחה את העמק נושקת.

דגלים בצבעים של כחול ולבן-                   ואיש לא יסב את מימיו לאחור

בוכה וצוחק שם גם אבא.                         ביתי, את בוכה או צוחקת?