דרכים רבות לדעת את המדבר.

יש ההולך ועיניו באדמה, מחפש אחר הזוטות הקטנות, מרים כל אבן ומתפעל מיופייה, נערץ בפליאה ע"י צמח בעל פירות סגולים או זחל ססגוני.

חברו ההולך אחריו מסביר לו שהאבן שהרים היא אבן מטאמורפית מתקופת הפרה- קמבריות, לצמח קוראים תלת-קרני, ומזחל זה יגדל בבוא היום פרפר לבנון הכרוב.

ואת השלישי תמצא על פסגות ההרים, בוחן הכל מגובה פסיעותיו הגדולות, אין הוא שם לב למה שעובר תחת רגליו- אלא למה שנמצא שם בקצה האופק.

בסוף מזדנב החוקר. הוא מרים את האבן שהראשון הרים, שוברה ובודק את תוכנה, שואל מדוע גדול צמח זה דווקא כאן בערוץ ולא בראש ההר, אוסף את הזחל ועוקב אחר מזונו וגידולו.

כנגד ארבעה דיברנו: תם, חכם, נביא, ושיודע לשאול. והחמישי?

החמישי יודע את המדבר בייסורים, בחום הגדול, במעלות הקשים, בציפייה מתמדת שיגיע כבר הסוף- אין הוא שם את ליבו לאשר מתרחש סביבו.

בשבילו, המדבר הוא מקום שיש לעבור אותו כדי להגיע, למקום אחר.

עכשיו אנו יוצאים אל הדרך.

כל אחד מאיתנו יבחר כיצד הוא רוצה לדעת את המדבר:

בתמימות, בחוכמה, בנבואה, בשאילת שאלות, או בייסורים.

או אולי בכמה מהם יחדיו.