דגן רב-שנתי גבוה (עד 80 ס"מ), ירוק-עד הגדל בחולות נודדים. גורם לבניית תלוליות חול, וכך עוצר במידת מה את נדידת החולות. השם ניתן לו בגלל נאמנותו לבית גידולו. כאשר החולות מתייצבים הצמח מתנוון ומת. ואמנם משתמשים בו כצמח המייצב חולות, ואף מגדלים אותו בארץ להפקת זרעים המיוצאים לחו"ל כדי לשמש שם לאותה מטרה.

עמיד ברסס מי-הים, אך הוא מסוגל לצמוח גם בשטח רחוק מן החוף.

ביום השלישי לבריאת העולם, כאשר אמר האלוהים: "ויקַוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד, ותראה היבשה..." נותר רק החול לבדו ולא ידע לאן יפנה.

אמר הים: "אליי הוא לא שייך, כיוון ששוקע הוא כאדמה."

האדמה אמרה: "אליי הוא לא שייך, כי הוא כמו ים, מכה גלים בשעת סערה."

והיה החול הולך מן היבשה לים ונדחה; ומן הים ליבשה ונדחה; ולא מצא מנוח. ומרוב נדודים, התפזרו גרגריו והרוחות דחפו אותו, והוא כיסה שדות וגנים, והיה לקללה בפי בני האדם.

הצטער החול צער רב על הנזק שהוא גורם לבני האדם. ראה הקדוש-ברוך-הוא בצערו של החול הדחוי, וזימן לו ידיד אמת בדמות הצמח "ידיד החולות". והיה כאשר תתחולל סערה, וגרגירי החול מעורבלים, נזרקים ונודדים, ידיד החולות מקבץ את גרגירי החול אליו, אוסף אותם בשורשיו ובגופו, ונותן להם מקום לחסות ולנוח בו.