מטרה-

החניך יבין כי יש קשר הדוק בין העם והארץ

ואין לנו ארץ אחרת מלבד ישראל

View Resource Details  

"אם חזיר, אם ככל הגוים, אז למה מדינה?..."
View Resource Details  

Kidoesh Hashem en Chilloel Hashem.


 
Chomer is stof/ materiaal waarmee jullie aan de slag moeten om een sjioer  te maken. Er staat altijd meer informatie in dan jullie aan je chanichiem hoeven te leren. De bedoeling is dat jullie als madrichiem er ook wat van leren natuurlijk.

Eerst heb ik zelf een stukje geschreven over het onderwerp met discussie punten erbij.


 
Daarna vinden jullie een sjioer geschreven door Ronnie Eisenmann. Dit heeft hij al een tijdje geleden voor een mahanee gemaakt. De twee stukken kunnen elkaar wel overlappen, maar dat mag de pret niet drukken.

Het is niet een makkelijk onderwerp om spelletjes mee te maken.

Voor de jongere chaweriem zou je situaties kunnen laten uitbeelden bijv.

je speelt een rollenspel, zet spelers in een situatie en kijkt hoe het spel zich (al improviserend) ontwikkelt. Daarna kan je het bespreken.

Voor de ouderen komt het denk ik meer neer op een sicha- gesprek over de situaties die geschetst worden, of uit eigen ervaringen uit het dagelijks leven.

Let wel, bereid je zelf goed voor in de stof !! Praat erover met je ouders, je leraren op Joodse les, enz enz. zodat je zelf goed in de stof zit!!

View Resource Details  

Object: To get the Chanichim to realize that Halacha and Kaballah are not two polar opposites but they both work together to create the bigger picture of practicing Judaism. This is how we can approach a place like Tzefat which is so well known for both its Halachik and Kabalistic giants.
View Resource Details  

Kedusha of a Shul (a)To learn that a shul has kedusha but this is a concept that has to be explained. Kedusha has to do with a Sefer Torah.
Kedusha of a Shul (b)Learn the different comentators point of view of kedusha in a shul (Ramban, Ran, Rambam)
Kedusha of a Shul (c)Learn the differences between a shul and a Beit Hamikdash
View Resource Details  

המטרה: שיכירו את סוגי האנשים בחברה הישראלית ואת המורכבות
View Resource Details  

Introduccion al Agradecimiento, con ejemplos de brajot que decimos durante el día
View Resource Details  

As members of Bnei Akiva it is important to remember that we are Zionists. What is often forgotten, though, is that we represent the type of Zionism described as religious Zionism. That means that the Torah and all that it stands for is the central theme of our lives, whether or not we happen to be in
Israel. Since Torah should be the dominating feature of any society we want to live in, religious leadership and the guidance and supervision is crucial to being a successful society built on the right foundations. This snif will delve into the importance of having religious leadership, specifically in
Israel and in the form of the chief Rabbinate (Rabbanut Harashit).

View Resource Details  

שני הקטעים- "מות האלוהים" של חיים חפר והתגובה "אלוהים לא מת באושוויץ" של ישראל וולמן
View Resource Details  

v     The chanichim will want to be part of the life that goes on in
Israel.
v     The chanichim will hear what a Jewish lifestyle in
Israel includes.
v     The chanichim will realize that the Jewish life is happening and if they want to be part of it they should start get ready.
View Resource Details  

View Resource Details  

View Resource Details  

 
View Resource Details  

Jeux sur le theme des brahot
View Resource Details  

Teach the kids about tzedaka, how it’s done, why it’s important.

View Resource Details  

View Resource Details  

explain to the chanichim that we can always be free if we have our most important freedom – our bchira chofshit.


View Resource Details  

 
View Resource Details  

Teach about Kiddush and Chillul Hashem in public. Teach about Mesirat Nefesh in Tzahal as a Kiddush Hashem

View Resource Details  

For the chanichim to see the evolution of halacha
View Resource Details  

View Resource Details  

ver la raiz del Yehudi y el significado de su nombre
View Resource Details  

)דיון מה אתם יודעים על הלכות שמיטה? האם למדתם על שמיטה בבית ספר?

  הסבר מתי התחילו לספור שנות שמיטה(בשנה ה 14 לכניסה של יהודים לארץ וסיום הכיבוש בימי יהושע שנת 1502 לבריאת הולם)

 הסבר קצר על הלכות שמיטה מה דאורריתא מה דרבנן וכו שמיטת כספים

  (הסבר מאד כללי כי זה נושא ענק ומסובך ואני לא רוצה לפסוק הלכות)


 
2)דיון קצר על טעמי או משמעות השמיטה


 
3)עיון בשלוש מקורות מרכזיים שמופיע בתורה ודרכם להבין את המשמעות


 
View Resource Details  

לא ניצן להחזיר לאחור דבר שנאמר
View Resource Details  

View Resource Details  

La comunidad es la forma de vida grupal que tiene sus orígenes desde los comienzos de la humanidad y se extiende hasta nuestros días.
Con el correr de la historia, la organización en comunidades ha sufrido cambios...
View Resource Details  

חוברת לחודש ארגון התשע"ב בנושא "קדש חייך" בהוצאת בני עקיבא ישראל
 
View Resource Details  

רקע:

כל החיים אנחנו רצים.

7 בבוקר,   השעון מצלצל,   מברשת שיניים,   מראה,   סלט ירקות,   תיק לבי"ס,   צלצול,   הפסקה,   ספר,   טלוויזיה,   ארוחת ערב,   טלפון,   מיטה.

7 בבוקר,   השעון מצלצל…     עוד שנה עברה.


 
לפעמים צריך גם לעצור ולבדוק: להרים את הראש כששוחים בבריכה, ולבדוק אם שחיתי בקו ישר.


 
מטרה:

החניך יבין שאחת ממטרות חודש אלול- עצירה ובדיקת השנה שברחה לה.


 
שלבים:

1. סדר היום שלי

2. משחק מסלול

3. מר אינזמן

4. סיכום

View Resource Details  

Aleph:1. To learn about Lashon Hara

           2. To understand that speech is precious Bet: 1. To understand the power that speech holds
        2. To learn about the dangers of Lashon Hara 
View Resource Details  

 
View Resource Details  

View Resource Details  

To learn the place of a shul today and the importance of davening with a tsibur and/or in a shul.
View Resource Details  

מטרה: שהחניך ילמד על חלומות משמעותיים במקורות היהודיים.

שהחניך ילמד על גישות שונות ביהדות כלפי משמעות החלום ופרשנות חלומות.

שהחניך ילמד על הדומה והשונה בפרשנות חלומות ביהדות לעומת גישות פסיכולוגיות או אחרות.

View Resource Details  

מטרות השיעור

1.                               לדבר על חשיבות לימוד תורה

2.                               בלימוד תורה יש "קבלת תורה" מחדש

View Resource Details  

Les ‘hani’him doivent en sortant de la péoula maîtriser les évènements de la Tora dans lesquels il s’agit de patience ou d’impatience, et comprendre l’importance de ne pas être impatient.

View Resource Details  

De Chanichim meer te leren over Jirmijahoe.
View Resource Details  

juego con preguntas de identidad judia e identificacion con Israel
View Resource Details  

Teach a little bit about Tashlich and make the minhag a little more entertaining
View Resource Details  

O     החניך יבין את ערך השבת כמתנה שניתנה לנו מאת הקב"ה ואת הצורך לשמור עליה.

O     החניך יכיר ויחווה את אופייה היהודי של השבת.

View Resource Details  

To encourage members of Chevraya Bet to think about how they can get involved in tikkun olam b’malchut Sh-dai.
View Resource Details  

A short movie aboat the Rosh Chodesh & the centrality of the moon for the Jewish nation.
View Resource Details  

View Resource Details  

 
View Resource Details  

Teach the chanichim the evils of lahson hara, the negative impact it can have on people

View Resource Details  

 
מטרה: מטרה של הפעולה שחניכים ילמדו מזה אהבה אמיתית,מזה אהבה ביהדות.

View Resource Details  

Dit is een groot deel van de Chomer van het zomermachanee van Bne Akiva Nederland uit het jaar 2007. Het onderwerp van het chomer is Jodendom en heo we met dieren moeten omgaan.
View Resource Details  

Goals: Teach about the Besh’t, the Vilna Gaon, Chasidut and Mitnagdut; Teach about the conflict between these two groups, and the main principles behind each.

View Resource Details  

View Resource Details  

To teach the chanachim about the importance of Judaism and Eretz Yisrael and how this structures our lives.
View Resource Details  

Goal: The chanichim will understand that there are levels of giving charity. In addition, they will understand that giving charity is meant not only to help the poor man, but to make us into better and giving people. Finally, The chanichim will internalize that according to Judaism although people have private property, essentially all of their money belongs to God. There are many laws that demonstrate this idea, asking each Jew to give of their own to the weak.
View Resource Details  

·        Expliquer l’alliance entre ה' et אברהם אבינו.

·        Définir ce qu’est la גלות et expliquer les différents avis sur la גלות
Expliquer que nous sommes dans le processus de délivrance et que les enfants d’ אברהם retourne sur leur terre
View Resource Details  

Ya hemos visto sobre la importancia de la palabra TODA, de la importancia de agradecer en todo momento, del significado de Hakarat Hatov y de agradecer a Hashem en todo momento, tanto en las buenas como en las malas. Pero y ¿Esto que tiene que ver con nosotros y con el pueblo judío? En esta Sija la relación que existe entre los Yehudim y Yehuda, que se menciono brevemente en la primera sija.

View Resource Details  

 
View Resource Details  

Agradecer a Hashem por lo que tenemos
View Resource Details  

Goal: Women will learn about Rosh chodesh and the meaning of it for women nowdays.

View Resource Details  

View Resource Details  

Par les personnages proposés ,il s’agira de faire remarquer au hanihim qu’à toute époque et devant n’importe quelle situation ,le peuple juif a sû trouver celui qui est prêt à donner sa vie physiquement ou spirituellement pour le sauver.

 
View Resource Details  

Aims:


 
Ø  To learn that Avraham was the first modern orthodox jew


 
Ø  To learn what modern orthodoxy is


 

 
Ø  To realise that the we might differ from the charedi world but that doesn’t mean we don’t get on with them

View Resource Details  

Message à transmettre : Instruire les hanih’im sur l’importance du kotel et leur faire prendre conscience que les actions de chaque juif personnellement ont des conséquences énormes pour tout le peuple d’Israël

View Resource Details  

Teach about Lashon Hara and give examples how it’s easy to jump to conclusions
View Resource Details  

להראות כי הכל נעשה בצורה מכוונת, אין מקרה, ותמיד יש מישהו מכוון מלמעלה.
View Resource Details  

Dvar torah sur les ברכות השחר
View Resource Details  

Explain to the chanichim that we can always be free if we have our most important freedom – our bchira chofshit
View Resource Details  

Goals: Identify the different components of the Knesset, the Israeli Parliament; Introduce the chanichim to some of the Prime Ministers who have goverened Israel.

Activities:
Peula “Forming a Coalition”
Games – review the names of Prime Ministers and other aspects of the Knesset.
Story: “She Fought for Peace” – the story of Golda Meir

View Resource Details  

View Resource Details  

To demonstrate that the little things we do actually matter. (Kiddush Hashem etc.)

View Resource Details  

Goals: Teach about Shfichut Damim, Gilui Arayot and Avodah Zara, the three cardinal sins. Discuss why, even though life is so sacred, we are obligated to die instead of committing them.

View Resource Details  

The point of this shiur is to teach the chanichim about various leadership qualities, and to show them examples in Tanach where these leadership skills are used by different characters. Therefore the goals of this shiur are threefold:


 To discuss with the chanichim various traits a leader should possess and why these traits are so crucial.
To use the examples in Tanach as jumping off points for discussing contexts when these traits should be put into use. Try to think of other examples in their lives where this particular leadership trait would need to be employed.
To show the chanichim how the Tanach is not boring, but active and engaging, full of situations and characters that we can relate to and identify with. The characters in Tanach should be seen by the chanichim as “leader role models” that they can identify with and strive to imitate.

View Resource Details  

jeux debats pistes pour peoulot sur le theme de la modestie
View Resource Details  

View Resource Details  

Men zich laten realiseren dat op 7 adar Moshe Rabeenoe is overleden.
View Resource Details  

A ppt about Wine & Judaism
View Resource Details  

Analizar la siguiente historia relacionandola con los milagros de Hashem
 Una vez después de prender velas de Shabat en bein hashmashot (El momento del día que el sol ya se metió, pero, todavía no esta oscuro), Rabí Janina ben Dosa encontró a su hija muy triste. Le pregunto: hija ¿por que estas tan triste? Y ella le contesto que al hacer la compra del aceite se equivoco y compro vinagre. Y ahora ya después de haber prendido las velas se dio cuenta que cometió un error y las velas ¡no van a durar el tiempo necesario! Su padre con toda tranquilidad le respondió: "Aquel que le ordena al aceite que prenda, le ordenará al vinagre que prenda" Y así fue; las velas estuvieron prendidas durante todo Shabat hasta que utilizaron el fuego para prender la vela de Havdalá
View Resource Details  

Message à transmettre :

Faire découvrir aux hanih’im l’histoire de ces femmes qui ont fait notre histoire récente mais aussi, faire comprendre aux hanih’im le rôle essentiel joué par la femme dans la thora.
En bref, à une époque où la femme était loin d’être valorisée, le judaïsme, en avance sur son temps, a, de tout temps, reconnu la valeur extraordinaire de ces femmes
View Resource Details  

De chanichim iets te leren over Shmona Esree.


View Resource Details  

To introduce the topic of Kiddush Hashem; to understand the high value we put on life; To learn about Pikuach Nefesh

View Resource Details  

Discuss Amalek, their history, and the relevant mitzvot relating to them.
View Resource Details  

Aleph:1. To learn about Lashon Hara

           2. To understand that speech is precious Bet:    1. To understand the power that speech holds

           2. To learn about the dangers of Lashon Hara

View Resource Details  

Wat maakt je Joods? Chanichim te laten discussieren en een keuze te laten maken bepaalde oppervlakkige en minder oppervlakkige ‘joodse’ eigenschappen, en bepalen wat ze belangrijk vinden. Met als doel dat ze erover gaan nadenken.
View Resource Details  

Chanichim laten begrijpen dat Hashem de bron is voor alles.
View Resource Details  

La cultura de nuestra generación tienta al hombre con una gran variedad de satisfacciones inmediatas que le llegan a él sin esfuerzo.
Frente a la cultura "moderna" - el mundo de la Torá es opuesto a ella. Se adquiere paulatinamente a partir del trabajo y el esfuerzo. Buenas cualidades no "nos caen desde arriba" sino que se adquieren a partir de invertir esfuerzos espirituales perseverantes durante largo tiempo.
View Resource Details  

Mientras que la generación mayor se cuestiona acerca de la posibilidad de supervivencia del judaísmo, las más jóvenes se preguntan si es realmente necesario. ¿Vale la pena salvar el judaísmo?
View Resource Details  

Le message à transmettre :


 
En quoi un nom est-il important ? A vous d’expliquer à vos ‘hani’him son importance. Chacun de nous a un nom ou un surnom qui est le sien : c’est une particularité de notre personne qu’il ne faut pas mépriser.

View Resource Details  

Conocer los que nuestros jajamim nos transmitieron a traves de la Tora Oral
View Resource Details  

*como los chismes pasan de boca en boca mientras van creciendo
*chismes o lashon hara son golpes mas dolorosos que los golpes físicos
View Resource Details  

בנושא משמעותה של שמחת תורה


 
מבוא:

אילו אסוציאציות עולות לכם כשאתם שומעים את המילה "תורה"???

זה נשמע משהו ענק, מפוצץ...,אולי איזשהו עול, משהו שחייבים לקבל..., שכר ועונש,

בחירה חופשית, ועוד המון דברים גדולים וחשובים...

* בפעולה זו ננסה לדבר על התורה ממקום אחר...

נדבר על המתיקות שבתורה ועל הטוב שבתורה המתאימה לנו כעם יהודי.


 
מטרות:

O     החניך יתוודע למסירות הנפש שיש לעם ישראל לדורותיו לתורתו.

O     החניך יבין מדוע אנו שמחים בתורתינו ומתוך כך למה שמחים בשמחת תורה.


 
מהלך הפעולה:


 
שלב א': מוסרים את הנפש על מה שאוהבים


 
ï     נפזר כרטיסים שונים על רצפת החדר  (נספח מספר 1).

ï     נחלק לכל חניך 4 מסטיקים קטנים ונבקש מהם לשים אותם בשני הדברים הכי חשובים להם.

      (ניתן גם לפצל את ארבעת המסטיקים למספר כרטיסים).

ï     נראה אלו דברים חשובים לחניכים שלנו יחד איתם.

ï     נבקש מכל חניך לחשוב על משהו שהוא מאוד חשוב לו.

ï     נשאל אותם מה הם מוכנים לעשות למען הדבר הזה ומדוע.

ï     נקדים לספר על הלל הזקן שכמעט מסר את חייו על משהו שהיה חשוב לו. נקריא את הסיפור:
כאשר הלל עוד לא היה נשיא בישראל, היה הוא אדם עני מאוד. ובכל זאת, אם רק היה לו די כסף לתת לחם לאשתו ולבניו ולשלם לשומר של בית המדרש כדי שיתנו לו להיכנס וללמוד תורה מפי רבותיו (מוריו) שמעיה ואבטליון, היה שמח ומאושר.

עבודה קשה עבד הלל ורק מעט כסף קיבל בשכרה. בחציו קנה לחם בשבילו ובשביל אשתו וילדיו, ואת החצי השני נתן לשומר של בית המדרש- כדי שייתן לו להיכנס ללמוד תורה. כך עשה הלל יום יום ושמח על שיכל ללמוד תורה. אך יום אחד לא מצא הלל עבודה ולא היה לו כסף. הצטער הלל מאוד על כך שלא יוכל להיכנס לבית המדרש ללמוד תורה.

עמד הלל בחוץ, הסתכל בבית המדרש וחשב: "שם בפנים יושבים עכשיו רבותי, והתלמידים יושבים לפניהם ולומדים תורה מפיהם, ואני בחוץ ולא אלמד! הלוואי שיכולתי לשמוע דבריהם!"

היה זה אמצע החורף, קר מאוד היה בחוץ. ובפנים, בבית המדרש היה חם ונעים. אבל לא לחום התגעגע הלל כי אם לדברי התורה. והנה נזכר ששם למעלה על הגג יש ארובה, חלון שדרכו חודר האור לבית המדרש. משם יוכל לשמוע! מיהר וטיפס על הגג בלי שהשומר הרגיש בו, נשען על הארובה ודרכה שמע את דברי התורה מפי שמעיה ואבטליון.שכב הלל כל היום על הגג והקשיב, וכלל לא הרגיש בקור, מרוב אהבתו לתורה.

אך הנה בא הלילה וקור נורא שרר בחוץ. קפא הלל מן הקור, שכב על הארובה ולא נותר בו כוח לקום. בנתיים החל יורד שלג אשר אט-אט כסה את כולו. הלל לא הרגיש, כי מרוב חולשה התעלף.

כאשר הגיע הבוקר, פנה פתאום שמעיה לאבטליון ואמר לו: "בדרך כלל נכנס אור מבחוץ, מהארובה וכעת חשוך פה.. אצא לראות מדוע היום לא נכנס האור?!" יצאו , טיפסו על הגג וראו את הלל שוכב על הארובה, מכוסה שלג ומעולף. הכניסו אותו לבית המדרש, חיממו אותו ליד התנור ושאלו אותו מדוע לא נכנס לבית המדרש, כמו בכל יום. סיפר להם הלל שבאותו יום לא עבד ולא היה לו כסף לשלם לשומר בשער בית המדרש ולכן, בגלל שכל כך רצה ללמוד תורה, טיפס על הגג ומשם שמע את דברי התורה, עד שקפא.

לאחר שנים- נעשה הלל נשיא ישראל.



 
ï     נשאל את החניכים מה הם חושבים על הלל.

ננסה לומר: הוא לא קצת הגזים?


 
ï      נסכם עד כאן:  הלל אהב מאוד את התורה עד שלא שם ליבו למצבו הפיזי.

גם לנו יש דברים שאנו מאוד אוהבים והיינו מוכנים לעשות למענם רבות. כך הייתה התורה אצל הלל הזקן.

נספר לחניכים כי כך היה בעמ"י בכל הדורות. כל כך אהבו ישראל את התורה עד שהיו מוכנים למסור נפשם עליה. נספר עוד על רבי עקיבא, שהרומאים בתקופתו אסרו ללמוד תורה, והוא לא שמע להם, למד ולימד תורה בסתר, עד שתפסו אותו ועינו אותו עד מוות ע"י סירוק בשרו במסרקות של ברזל.


 
שלב ב': מדוע אנחנו אוהבים את התורה?

I שלב זה מבוסס על הסיפור הבא, ולכן עליך (המדריך) לקרוא את הסיפור לפני הפעולה.


 
לפני שנים רבות הפליגה בים ספינת סוחרים גדולה בדרכה לרוסיה, ארץ המסחר. רב החובל ברך את הנוסעים לשלום כאשר הוא יודע כי נוסעי הספינה הם סוחרים עשירים ובוודאי אם יביא אותם בשלום לארץ אשר ברצונם להגיע אליה, יוסיפו לו תשלום נוסף. באותם שנים הייתה סכנה גדולה לשוט בים, שודדים הסתובבו וגזלו ספינות, לעיתים היו סערות בים, והספינות לא היו חזקות מספיק ולא תמיד עמדו במשימה... לפעמים טבעו ספינות שלמות וכל נוסעיהם ורכושם טבעו איתם...


 
התיישבו הנוסעים בספינה לשייט ארוך של מספר שבועות וערכו היכרות:

סוחר הבדים סיפר שהסחורה שלו היא הטובה ביותר, אנשים קונים בדים ויכולים לתפור מהם בגדים, תיקים ועוד... לעומתו התפרץ סוחר הבגדים וטען שעדיף למכור בגדים מוכנים, לאנשים אין זמן וכוח לתפור והם אוהבים לקנות מוכן. סוחר השטיחים טען שעדיף למכור שטיחים,כי שטיחים הם דבר יקר ולכן אפשר למכור פחות שטיחים ולהרוויח יותר כסף, סוחר התיקים אמר לעומתו שרק עשירים קונים שטיחים, אבל תיקים כולם צריכים, כיוון שכולם צריכים לנסוע לפעמים ולסחוב את דבריהם ולכן כולם קונים תיקים בגדלים שונים. הדייג שהיה על האוניה עמד עם החכה שלו וכבר היו בידו 6 דגים שהוא הציע להם לקנות ממנו. היו שם גם סוחר נעליים וסוחר אוכל שאמרו שהם תמיד יישארו עשירים כיוון שגם העשירים וגם העניים מוכרחים נעליים ואוכל ולכן תמיד יקנו מהם. הסוחר של כלי המוזיקה הישנים והסוחר של כתבי היד וגם סוחר הספרים התלהבו כנגדו בעוד הם טוענים שאמנם רק עשירים קונים את הסחורה שהם מציעים, אבל עשירים אלו מוכנים לשלם סכומי כסף גדולים עבור הסחורה וגם יתר הסוחרים הציגו את סחורתם. לפתע הסתכלו הסוחרים לעבר הפינה וראו שם איש, בעל זקן ארוך, קורא בספר עבה. האיש לא היה שותף לשיחתם עד עכשיו. הם פנו אליו ושאלו אותו מהי סחורתו. הוא ענה להם בפשטות: תורה. היה רגע של שקט ואז פרצו הסוחרים בצחוק... והאיש המשיך לקרוא בשקט.

לפתע החלה סערה בים... הספינה הייתה כבדה ממשקל הסחורות ורב החובל ביקש מהם שיזרקו את סחורותיהם לים. הסוחרים כעסו, חלקם בכו, אך הם זרקו את הסחורות ונותרו בחוסר כל, הסערה נרגעה והם המשיכו לשוט, בוכים על מר גורלם. לפתע הסתכלו לפינה וראו את האיש היהודי ממשיך לקרוא בספר שבידו... הם שאלו אותו האם זרק את סחורתו והוא ענה להם שהתורה היא לא סחורה כמו שלהם, היא סחורה שנמצאת אתו תמיד, אי אפשר להחזיק אותה או להשליך לים..., מיד ענו כל הסוחרים פה אחד: "טובה תורה מכל סחורה".

כשהגיעו לרוסיה, הלכו כולם ללא סחורתם והאיש היהודי נשאר שמח והלך ללמוד תורה.             

                       
ï     נספר לחניכים שאנו נמצאים בספינה של סוחרים...

ï     נחלק לכל קבוצת חניכים כרטיסיות עם שם של סחורה+ סיבות לטיב הסחורה. (נספח מספר 2)

ï     ניתן לחניכים מספר דקות להכין הצגות קטנות, להתחפש ולשכנע מדוע הסחורה שלהם היא הטובה ביותר.(% כדאי להדגיש שלא ידקלמו רק את מה שכתוב בכרטיס שקיבלו, אלא שיחשבו גם מדוע לדעתם הסחורה שלהם טובה...)     

ï     ניפנה באקראי כל פעם לקבוצה אחרת, נשאל אותם מה יש להם להציע ונבקש מהם לשכנע בטיב סחורתם...

ï     נספר לחניכים שיש סערה בים, הסחורות כבדות ולכן כולם צריכים לזרוק אותם לים...

ï    


נספר לחניכים כי יש בידינו סחורה שלא צריך לזורקה. נבקש מהחניכים לנחש מהי הסחורה שנמצאת אצלנו.

ï     נציג את הסחורה שלנו: התורה.


 
נשאל את החניכים מדוע לדעתם התורה היא הסחורה הכי שווה שכן היא היחידה שלא נזרקה למים.

·  נספר לחניכים את טיבה של התורה:

   התורה היא הסחורה הטובה ביותר בגלל שלעולם  איננה נגמרת. התורה הינה נצחית.

   קיימת לעולם.                                                                          

   ולא זאת בלבד. התורה מתאימה לנו, כעם ישראל כמו כפפה לכף יד.

·  נאמר עוד לחניכים שעם ישראל שמר על התורה כל שנות קיומו והתורה שמרה על ישראל.    

גם בשנות האנקויזציה הקשות היו היהודיים שומרים שבת  ולומדים תורה למרות הסכנה.    

גם אנחנו כדור ההמשך של עם ישראל צריכים לשמור על התורה והעיקר, לשמוח שיש לנו את הפלא הזה, מקור חיינו.


 
  (I אפשר לספר כאן שה' אמר לעם ישראל שאם אינם מקבלים את התורה לא יוכל העולם להתקיים. זאת אומרת: העולם תלוי בתורה).


 
שלב ג': שמחים בתורה שלנו

נשאל את החניכים:

{     מה עושה עם עצמו אדם שהוא שמח?

     נענה: שר, רוקד, צוחק, מתרומם וכדו'...

{     אלו מקרים כאלו אנחנו מכירים?

                    נענה: חתונה, בר מצווה, מסיבה וכדו'...

נסכם:

כאשר אנחנו שמחים אנו מבטאים זאת ע"י ריקוד ושירה.

כך גם אנחנו נוהגים לעשות בשמחת תורה. אנחנו חוגגים עם התורה כי אנו שמחים בה מאוד.


 

 

 

 
נשאל את החניכים עם מישהו פעם היה בבית הכנסת בשמחת תורה. נבקש שיספר לנו מה היה שם.

נסביר לחניכנו כי שמחים בתורה דווקא אז, כי מיד אח"כ מתחילים לקרוא את התורה מתחילתה.

בשמחת תורה סיימנו את פרשיות התורה וכעת שמחים על תחילת התהליך שוב.

(יש להסביר לחניכים שהתורה מחולקת פרשות, פרשות וכל שבת אנו קוראים פרשה אחת).

B נציע לכל החניכים ללכת יחד לבית הכנסת לראות כיצד שמחים ורוקדים בתורה.


 
שלב ד': "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"

נציע לחניכים ללמוד שיר ששרים בבית הכנסת בשמחת תורה.

נחלק לחניכים דף (נספח מספר 3) עם מילות השיר "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף..."

ונלמד את השיר. אפשר ללמד את התנועות המתלוות לשיר.


 
סיכום:

בתחילת הפעולה ראינו את מסירותו של הלל הזקן למען התורה אשר אהב.

ראינו גם על עצמנו שאנחנו מוכנים להשקיע במשהו שאנחנו אוהבים ומעריכים.

בהמשך ראינו את סיבת אהבתנו את התורה:

ü      התורה היא נצחית

ü      כל העולם תלוי בה

ü      וה' בנה אותו שהיא מתאימה לנו ממש

מכאן הבנו מדוע אנחנו כ"כ שמחים בשמחת תורה. חג בו אנחנו מתחילים לקרוא מחדש את התורה ועל כן, שמחים ורוקדים בזמן הזה. נשתדל גם אנחנו ללכת ולשמוח יחד עם כל ישראל בתורתו. 



 

פעילות מרעננת:

ניצור עם החניכים דגלים עם ציור של ספר תורה

ונמליץ להם לקחת את הדגלים עימם בשמחת תורה לבית הכנסת הסמוך.


 

View Resource Details  

משחק בו צריכים חברי הקבוצה צריכים לנחש מה הביטוי הכתוב בכרטיס שנמצא אצל חבר קבוצתם. הוא מאידך צריך לתת להם רמזים מה הביטוי, מבלי להשתמש במילים הכתובות על הכרטיס.  
View Resource Details  

View Resource Details  

To learn some sources about the way the Torah expects us to live. To understand the purpose of our life style To find the ideal way of life
 
 
 
View Resource Details  

OBJETIVOS 
ANALIZAR LOS ELEMENTOS BASICOS COLECTIVOS. LA COMUNICACION,                             EL APORTE PERSONAL, Y LA ACTITUD DE COLABORACION DE LOS MIEMBROS DE UN GRUPO.
RELACIONAR ESTA TECNICA CON EL CONCEPTO DE TZEDAKA, QUE PROVIENE DE LA PALABRA TZEDEK, JUSTICIA.
IMPLICANCIA COMO MITZVA, DONDE SE DESTACA LA IMPORTANCIA DEL “DAR Y RECIBIR”, AMOR Y CONTRIBUCION.
RELACIONAR CON LO SIGUIENTE: “JUSTICIA, JUSTICIA, PERSEGUIRAS”
View Resource Details  

View Resource Details  

View Resource Details  

jeu sur les brachot (cf peula sur les brachot)
View Resource Details  

ה' אחד ושמו אחד
View Resource Details  

View Resource Details  

Teach chanachim about Sfirat HaOmer
View Resource Details  

Learn the functions of a shul through the use of the Rambam and his commentries and to learn the differences and similarities between a shul and the Beit Hamikdash.
View Resource Details  

This week the theme is personal values.  Why do you do what you do?  To teach thwe chanachim that every day, all of us have to make lots of little choices. We hope that they live up to what we think our values, but we all know that it doesn’t always happen the way we want it to.

View Resource Details  

Goals: Teach about the rise of the Reform Movement in Jewish History, and the Orthodox response, focusing on the role of Rav Hirsch.

View Resource Details  

מטרת הפעילות:
 
- החניך/תלמיד ילמד את סיפור חנוכה ואת הסיבות שאנו חוגגים דווקא את נצחון חג החנוכה?
 
- החניך/תלמיד יבין את המשמעות של הניצחון של המכבים על היוונים ואת מוסר ההשכל הנלמד מן הנצחון.
 
 
 
 
 
 
 
View Resource Details  

View Resource Details  

het nog maar eens herhalen van de regels voor de negen dagen.
View Resource Details  

-
View Resource Details  

. החניכים יבינו שמסגרת היא דבר חיובי שגורם לשחרור וביטוי העצמי
 
2. החניכים יבינו שלהיות דתי פירושו  להיות במסגרת
 
3. החניכים יבינו שכולנו משועבדים למשהו במידה זו או אחרת,  השאלה למה  ומה השעבוד עושה לו. שעבוד לדת וערכים מוציאים לאור את האני הפנימי שלנו.
 
 
 
 
View Resource Details  

Is environmentalism a Jewish value?

OF COURSE!!

View Resource Details  

View Resource Details  

Being that Sunday is the 10 B'Tevet, we would like the chanachim to be confronted with the question: why is remembering important?
View Resource Details  

 
View Resource Details  

Message à transmettre :
Montrer l’importance de travailler sur ses midot pour être dans la voie du dereh eretz, dans le but de mieux faire les mitswot, de mieux être en cohérence avec soi-même, et de mieux servir D.
View Resource Details  

Noseh: The lesson of Shmini Atzeret: G-d loves us, and he doesn’t want to let go.
 
Goal: To create an experience for the chanichim to help them understand why we have Shemini Atzeret.

View Resource Details  

The chanichim should understand the meaning of their shevet Lavi – that we should act like lions by being strong morally in our personal lives, and by fighting back and being strong as a nation.

View Resource Details  

View Resource Details  

 
Le message à transmettre :


 
La תורה nous enseigne l’importance de la bonne humeur. Nos חניכים doivent sortirent de la פעולה en ayant appris לשמח בחלקו : se réjouir de ce que l’on possède.

View Resource Details  

מבחינה היסטורית היהודים בתקופת החשמונאים הוכרחו לוותר על כל העולם הרוחני שלהם והמאבק התחיל (167-4  כאשר הם עמדו על שלהם ולא הסכימו לוותר. כאשר זהותם היהודית הייתה בסכנת הכחדה והיה צורך להגן על כך. חנוכה מאחד את כל הסימנים של הבית היהודי.
View Resource Details  

Ver como es nuestra relacion con Hashem
View Resource Details  

To introduce the topic of Beit Knesset and cover the basics of the shuls and its avrious functions and halachot.
View Resource Details  

View Resource Details  

View Resource Details  

החניכים יבינו על מה מדבר ההמנון של מדינת ישראל
View Resource Details  

To explore what it means to be a Jew and show the chanichim that there is no one definition of a good Jew.
View Resource Details  

פוסטרים לתלייה בכיתה עם פתגמים שונים
View Resource Details  

BUT : La choveret exploite divers sous-thèmes. Vous pouvez choisir d’axer le péoula sur un point en particulier ou en general, mais toujours en soulignant l’œuvre d’ Yitzhak Rabin.

View Resource Details  

 Objetivo de la actividad: Enseñar un tema y luego jugar sobre él. Nuevamente, puede observarse que dicha actividad puede perfectamente utilizarse para un sinfín de temáticas, sea el “ciclo de vida judía”  u otros.
 La actividad: El madrij o more explica durante 20 minutos dos o tres temas relacionados con el ciclo de vida judía. Por ejemplo, puede explicar las razones y forma en que se realiza el Brit Mila, el Bar Mitzva, el casamiento de un judío, etc. Se trata de elegir temas relevantes que el madrij o more esta interesado en enseñar.
View Resource Details  

View Resource Details  

Nights ideas (Good for machanot )
View Resource Details  

View Resource Details  

View Resource Details  

View Resource Details  

הסדנא חולקה לשני חלקים, "סור מרע, ועשה טוב". החלק הראשון עסק בגורמים לבעיית הלכלוך וההשחתה. ואילו החלק השני עסק בהכרת היופי כערך, חשיבות המודעות לנושא, והצעת פתרונות מעשיים. בנוסף למתודות ולפעילויות בהן השתמשנו בסדנא, סיכמנו למענכם רעיונות נוספים
View Resource Details  

Goals: Teach about two Acharonim, Ramchal and R. Yakov Emden. Teach the history of Shabtai Zvi and how this affected Judaism in the aftermath
View Resource Details  

Aleph:1. To learn about Lashon Hara

           2. To understand that speech is precious Bet: 1. To understand the power that speech holds

        2. To learn about the dangers of Lashon Hara

View Resource Details  

View Resource Details  

Noseh:  Appreciating Hashem through nature


Goal: To teach the chanichim that
1.      Natural beauty is a way to appreciate God in the world
2.      Succot is a time-out we take to reconnect to nature, in order to appreciate Hashem’s wondrous creation.
3.      While appreciating nature, we also need to appreciate our dependence on Hashem. 


 
 
View Resource Details  

      ¶        מטרה: "לשקר אין רגליים"
 
התלמיד יקלוט עד כמה לא משתלם - לטווח ארוך, לשקר.
 
View Resource Details  

To focus on Judaism and its connection to the technological aspects of the new millenium.  We want the chanichim to realize that all the new cool technology that is now available to the world can actually be used l’shem Shamayim. 

This week we can help the chanichim realize that everything ultimately comes from Hashem, even Nintendo!


 
View Resource Details  

View Resource Details  

View Resource Details  

מטרה: התלמיד יבין את חשיבותה של כל מילה שאנו מוציאים מהפה ולכן כמה אנו צריכים להיזהר בלשוננו לא לרכל, להעליב או לפגוע בחבר.

View Resource Details