נוסדה תנועת הנוער בני עקיבא

פרטי האירוע :

תאריך עברי: יח אייר ה'תרפט

תאריך לועזי: 28 מאי, 1929

פרטים נוספים:

בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית. בני עקיבא ישראל מהווה את תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל. .

שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא, שמסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה. סמלה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית וחיטה ומעליהם חרמש וקילשון, על הלוח הימני כתובה האות ת' המסמלת את התורה ועל הלוח השמאלי כתובה האות ע' המסמלת את העבודה. פתגם ברוח זו המהווה נר לרגלי התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי שלמה זלמן שרגאי. שמו של בטאונה הרשמי הוא "זרעים" (בעריכת שושי ביטון), המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.

התנועה נוסדה בל"ג בעומר ה'תרפ"ט (28 במאי 1929), בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת נער בן 21, וגורמים נוספים מהפועל המזרחי (כיום מפד"ל).

בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה קוק מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב: "יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר".

סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה, שנחשב מאז לרב התנועה, בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרכש חיבה יתירה ועמוקה לתנועה (לקוטי הראי"ה עמ' 466 - 467). התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק, והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1940. בעקבות ישיבה זו קמו "ישיבות בני עקיבא" נוספות. הרב נריה חיבר את המנון בני עקיבא ב-1932 (ראה להלן), ערך את בטאונה, "זרעים", במשך שנים רבות, וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.

בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים ובמקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות בשטחים שנכבשו, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות ביש"ע. השפעתם של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה שעבר בצורה גורפת ימינה.

במקביל גם גדל הדגש בתנועה על לימוד תורה, חינוך ויעדים לאומיים כלליים. בהתאם למגמות אלו עבר הדגש משירות בנח"ל לישיבות הסדר או לשירות צבאי מלא (לבנים) ושירות לאומי (לבנות). כמו כן, בשנות ה-90 חלה עלייה בנטייה ללימודים במדרשות גבוהות לבנות ובמכינות הקדם צבאיות. לישיבות בני עקיבא, לאולפנות, לישיבות ההסדר ולישיבות הגבוהות השפעה רבה על התנועה ועל צביונה.

תחום ההגשמה בתנועה, מתמקד בשנים האחרונות בשני תחומים מרכזיים: א.במסגרת "תוכנית דרור" הקרויה ע"ש אל"מ דרור ויינברג, אשר עוסקת בלימוד ובירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועלת בעשייה קבועה במסגרת "גרעיני דרור" בהקמת מועדניות, פעילות בבתי ספר,וסיוע בשכונות מצוקה. ב.בעשייה למען החברה, בשאיפה "לתקן עולם במלכות שד-י". העשייה באה לידי ביטוי באמצעות סניפי עולים, שבטי 'יובל', של"פ (שמיניסטים לעיירות פיתוח) ופרויקטים שונים ("השחר", "יחדיו", "גרעיני נחשון" ועוד).

כיום מזכ"ל התנועה הוא הרב בני נכטיילר, שלפני מינויו זה היה ראש ישיבת בני עקיבא ברעננה, סמזכ"ל התנועה כיום הוא רני רוזנהיים, וראש מחלקת ההדרכה הינו יגאל קליין.

‏‏‎‎‎‎בני עקיבא ישראל

לבני עקיבא ישראל מתקבלים החל מכיתה ד', ולכל שכבת גיל מכיתה ד' עד כיתה ח' ישנו שם שבט, המשותף לכל החניכים בארץ ובעולם בני אותה שכבה. החניכים בגילאים אלו מכונים חבריא א'. במעבר לכיתה ט', עוברים החניכים למה שמכונה חבריא ב', כשאז ניתן לשכבת הגיל שלהם בכל הארץ שם קבוע, המלווה את הבוגרים לכל חייהם. ישנם בוגרים הממשיכים בפעילות בתנועה בכל מיני צורות גם לאחר סיום בית הספר התיכון, לדוגמה, בפעילות הדרכה או פעילות התנדבותית, ואלו מכונים חבריא ג'.

המעבר לשבט גבוה יותר מתבצע לאחר מערך פעולות הנקרא "חודש ארגון", המתקיים בכל הארץ במשך חודש חשון, ובמהלכו עושים החניכים ימים כלילות בניקוי, צביעה וקישוט הסניף, סביב נושא שנקבע על ידי ההנהלה הארצית. כמו כן הפעילות הדידקטית באותו החודש סובבת סביב אותו נושא. בסיום "חודש הארגון" מתקיימת "שבת ארגון" חגיגית (בדרך כלל בפרשת תולדות), בה החניכים מציגים את הפעילות שהתבצעה במהלך החודש. במוצאי אותה שבת מתקיים טקס ארוך ומושקע בו מתבצע הלכה למעשה המעבר לשבט הגבוה. שיאו של טקס זה הוא מתן שם השבט הקבוע לחניכים העולים ל"חבריא ב'". שם השבט החדש נקבע בידי המליאה של בני עקיבא, המתכנסת כשבוע קודם לכן.

הפעילות הרוטינית בבני עקיבא נערכת במהלך השנה באמצע השבוע ובעיקר בשבתות. במהלך השבוע נערכת פעולה או שתיים בשעות אחר הצהריים. בשבת נערכת פעולה קבועה בערב שבת לחבריא ב', ובשבת אחרי הצהריים גם לחבריא א'. בתחילת הפעילות בשבת מתבצע "מפקד", שבו מונים את מספר החניכים, ושרים את המנון התנועה.

כל סניף מנוהל בידי קומונר ולעתים אף שניים (בסניפים גדולים), אלו מתפקדים למעשה כמנהלי הפעילות בסניף ובידם הסמכות בכל האמור לעניינים פנים סניפיים. מעליהם מצויה הנהלה מחוזית ומעליה ההנהלה הארצית ובראשה המזכ"ל. החלטות חשובות לגבי דרכה ועמדותיה של התנועה, מתקבלות על ידי המליאה, המורכבת מפעילים בתנועה לצד רבנים ומזכ"לים לשעבר, וכן על ידי הוועידה הארצית המתכנסת אחת לכארבע שנים. הקומונריות שכיחות הרבה יותר מאשר קומונרים והן עושות את תפקידן כחלק מן השירות הלאומי. הקומונר מתחלף על פי רוב כל שנה ולעתים כל שנתיים. בסניפים מסוימים מצוי גם רב סניפי.

בני עקיבא התנועה העולמית

. לבני עקיבא העולמי יש כ-150 סניפים, הפרושים בכל העולם. לסניפים מגיעים יהודים מכל גווני העולם היהודי, דתיים וחילוניים כאחד. הפעילות מתבצעת תוך מתן דגש על הזהות היהודית של החניכים, כדי למנוע את התבוללותם. עוד פועלת בני עקיבא כדי לקדם את העלייה לארץ ישראל ממניעים ציוניים. המדריכים, הקומונר ושאר אנשי הצוות הם בדרך כלל שליחים מארץ ישראל, הטסים לחו"ל לכמה שנים לשם מטרה זו. .


נוסדה תנועת הנוער בני עקיבא