מבצע עזרא ונחמיה הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק מעליות חיסול גלויות של שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני.

המבצע החל כתוצאה מהחלטה של ממשלת עיראק, שנבעה מהקמתה של מדינת ישראל, לפיה, זכאים יהודי המדינה לעזוב אותה תוך כדי שלילת אזרחותם העירקית והשארת כל רכושם בעיראק.

המבצע החל בשנת 1950, בעזרתו של ארגון הג'וינט, באמצעות טיסות של חברת "ניר איסט" שטסו מעיראק לקפריסין.

ככול שגדל מספר הדורשים לצאת מעיראק עלה מספר הטיסות, עד שהחלה רכבת אווירית בקו בגדד-לוד.

רובו הגדול של המבצע נערך בשנים 1950-1951, כאשר גם בשנת 1952 הועלו יהודים לארץ.

בסופו של דבר עלו לארץ מעל 120,000 יהודים, ובעיראק נותרו אלפים בודדים של יהודים.