יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נקבע על ידי הרבנות הצבאית הראשית בז' באדר, יום לידתו ויום מותו של משה רבנו לפי המסורת היהודית, מפני שעל פי ספר דברים ל"ד 5-6, מקום קבורתו של משה לא ידוע: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל-פִּי יְהוָה. וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים נקבעה חלקה לנופלים שמקום קבורתם לא נודע, ומדי שנה בז' באדר נערך שם טקס אזכרה ממלכתי לחללים אלה. ב"גן הנעדרים" שבהר הרצל נמצא קיר זיכרון ובו שמותיהם של חללי מערכות ישראל, שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה, ומקום קבורתם לא נודע. 195 מבין חללי צה"ל מוגדרים כיום כחללים שמקום קבורתם לא נודע. מתוכם 120 נהרגו במלחמת השחרור.

עם חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נמנים:

• נעדרי כ"ג יורדי הסירה
• נעדרים בעקבות הטבעתה של המשחתת "אח"י אילת"
• נעדרים במלחמות ישראל השונות. צה"ל ממשיך להשקיע מאמצים לאיתורם של נעדרים אלה, ולעתים גם זוכה להצלחה.

הכרזתם של נעדרים כחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע היא בסמכותו של הרב הצבאי הראשי, והיא נעשית רק לאחר שהושגו הוכחות חותכות לכך שאכן מדובר בחללים. דוגמה לכך היא שלושת נעדרי קרב סולטן יעקב, שנערך ב-10 ביוני 1982, עם תחילתה של מלחמת שלום הגליל, ולא הוכרזו כחללים גם עשרים שנה לאחר מכן.

לעתים גם חיילים שעברו שנים רבות מאז מותם, נמצא מקום קבורתם, דוגמאות לכך הן:

• 69 אנשי צוות הצוללת דקר (נמצאה אחרי למעלה מעשרים שנה - גוף הצוללת, ובו גופות אנשי הצוות, הושאר במצולות הים).
• 12 הרוגים מקרבות לטרון במלחמת העצמאות שנמצאו אחרי למעלה מ-50 שנה.

• ב2007 אותרו מקומות קבורתם של 5 מנעדרי הקרב בתל א-ריש(תל גיבורים) במלחמת העצמאות.